רבקה קרמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבקה קרמר
שיתופי פעולה בולטים הצ'יזבטרון
פטירה 29 בספטמבר 2024
תל אביב-יפו, ישראל

רבקה קרמר (31 במאי 1930 – 29 בספטמבר 2024) הייתה זמרת ישראלית, סולנית להקת הצ'יזבטרון.

ביוגרפיה

ראשית חייה

רבקה קרמר נולדה בליטא בשם רבקה מדניק למיכאל וברינה. בשנת 1933, בהיותה בת שלוש וחצי, עלתה לארץ ישראל יחד עם משפחתה, במסגרת העלייה החמישית. קרמר גדלה בתל אביב ולמדה בתיכון חדש. בגיל תשע החלה ללמוד פסנתר אצל דניאל סמבורסקי, שראה בה כשרון מוזיקלי. למשפחתה לא היה כסף לקנות פסנתר, לכן נאלצה להפסיק את לימודי הנגינה. הייתה פעילה בקן של השומר הצעיר, בו פגשה את הבמאי שמואל בונים, לימים ישתפו פעולה מקצועי.

הצ'יזבטרון

קובץ:בנות הצ'יזבטרון אולפן צליל.jpg
רבקל'ה מדניק עם בנות הצ'יזבטרון (מרגלית בנאי משמאל ונעמי פולני מימין) באולפן צליל

בשנת 1947 התגייסה קרמר לפלמ"ח ושירתה כפקידה במחלקת ההסברה תחת זרובבל גלעד (לצידה של לאה רבין). לאחר פציעתה של אהלה הלוי, הסולנית השנייה של הצ'יזבטרון, ביקש שמואל בונים, במאי הצ'יזבטרון, מקרמר להחליף את הלוי כסולנית.

קרמר הצטרפה לתוכניתה השלישית של הצ'יזבטרון, "הפלמ"חניק מחפש את המחר", שעלתה באוקטובר 1948. הסולו הראשון שקיבלה בלהקה היה "הן אפשר". להיטים נוספים מאותה תוכנית היו: "הג'יפ"[1], "החופש תם"[2], "הפלמ"חניק מחפש את המחר"[3], "למדבר"[4] ו"הרעות"[5].

תוכניתה הרביעית של הלהקה - "הטרמפ" ("הלא תיקחהו עמך") הועלתה בפברואר 1949, עם סיום קרבות מלחמת העצמאות, ובה היה לקרמר סולו מצליח נוסף, "שיר אפור". עם הלהיטים נוספים מאותה תוכנית נמנו: "שב גיבור החיל" ו"הפגישה".

בשנת 1950, לאחר שחרור חברי הלהקה מצה"ל, הועלתה תוכנית אזרחית של הצ'יזבטרון בשם "שטח הפקר" וכללה, בין השאר, את השירים: "הגנרל המקסיקני", "כושי כושי" ועוד.

לאחר הציז'בטרון

לאחר פירוק הלהקה, קרמר שימשה כמזכירתו של ראש מחלקת הקליטה בסוכנות היהודית ולמדה במקביל במשך שלוש שנים משחק בבית הספר של הקאמרי.

בשנת 1956 עבדה כדיילת ב"אל על"[6]. היא הופיעה בשנת 1960 בהרכב של הציזבטרון בערב לזכרו של יצחק שדה[7]. בשנת 1961 הקליטה הקלטות סולו יחד עם המלחין סשה ארגוב.

היא נהגה לקיים מדי שנה מסיבת יום עצמאות בביתה[8]. ב-1978 שיחקה בסרט "הלהקה", בתפקיד קטן של בעלת בית במסיבת יום העצמאות.

קרמר עבדה גם כמורה-מדריכה במוסד החינוכי "אלוני יצחק" והייתה חברת הנהלת ופעילה בעמותת דור הפלמ"ח. בשנותיה האחרונות התנדבה במוזיאון הפלמ"ח.

בשנת 2018, בגיל 87, השתתפה בהפקת אופנה[9][10] והופיעה בפרק השישי בסדרת הטלוויזיה "סליחה על השאלה", שעסק בזקנים[11].

חיים אישיים

בגיל 29 נישאה למקס קרמר, תייר מדרום אפריקה[12]. השניים התגוררו בכפר שמריהו. קרמר הייתה אם לשלוש בנות. התגוררה בבני ציון, סמוך לאחת מבנותיה. נפטרה ב-29 בספטמבר 2024, והובאה למנוחות בבית העלמין של המושב.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רבקה קרמר

שירים בביצועה של רבקה קרמר

הערות שוליים

  1. ^ "הג'יפ", באתר "זמרשת"
  2. ^ "החופש תם", באתר "זמרשת"
  3. ^ "פלמ"חניק מחפש את המחר", באתר "זמרשת"
  4. ^ "למדבר", באתר "זמרשת"
  5. ^ "הרעות", באתר "זמרשת"
  6. ^ התאווה לאויר, דבר, 12 באפריל 1957
  7. ^ אלון: הארץ חצויה והבירה מבותרת לא בגלל קרבות שנכשלו אלא בגלל אלה שלא נערכו, למרחב, 21 באוגוסט 1960
  8. ^ רבקהלה חוגגת, מעריב, 11 במאי 1986
  9. ^ הסבתא הכי קולית בסביבה: רבקה'לה קרמר, 87, מדגמנת אופנת רחוב, באתר Xnet‏, 21 בינואר 2018
  10. ^ מהצ'יזבטרון ועד למסלול הדוגמנות: בגיל 87 רבקה'לה מככבת בהפקת אופנה, באתר ‏מאקו‏, 24 בינואר 2018
  11. ^ סליחה על השאלה - זקנים, כאן 11, באתר יוטיוב, 19 באוגוסט 2018
  12. ^ תחרות נישואים בין דיילות, הארץ, 16 ביוני 1959
אוחזר מתוך "https://ivritpedia.com/index.php?title=רבקה_קרמר&oldid=405364"