רבקה סולניט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תבנית {{סופר}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

רבקה סולניטאנגלית: Rebecca Solnit; נולדה ב-24 ביוני 1961) היא סופרת ומסאית אמריקאית הכותבת על מגוון רחב של נושאים וההקשרים בניהם, בין היתר על סביבה, גאוגרפיה, פוליטיקה, טכנולוגיה, תרבות ואמנות[1][2]. סולניט היא עורכת עצמאית ב"הארפרז" ובעלת טור קבוע.

ראשית חייה וחינוכה

סולניט נולדה בברידג' פורט, קונטיקט, ארצות הברית לאבא יהודי ואמא קתולית אירית[3]. ב-1966, המשפחה עברה לגור נובאטו (Novato), קליפורניה, שם גדלה. "הייתי ילדה קטנה מוכה" היא סיפרה על ילדותה[4]. היא עזבה את התיכון, בכיתה י' והשלימה בעצמה את המבחנים המזכים בתעודת סיום תיכון. בגיל 17, סולניט נסעה ללמוד בפריז, צרפת אך, חזרה לקליפורניה לסיים את לימודיה באוניברסיטה המדינה של סן פרנסיסקו[5] היא קיבלה תואר שני מהמחלקה לעיתונאות של אוניברסיטת קליפורניה, ברקלי ב-1984[6], ומאז 1988 היא כתבת עצמאית[7].

קריירה

אקטיביזם

סולניט לקחה חלק בפעילות בנושאי סביבה וזכויות אדם; בשנות השמונים היא לקחה חלק מתנועת המאבק בניסויים הגרעיניים במדבר נבדה ובשנות התשיעים הייתה פעילה, למען Western Shoshone, שבטים ילידיים שנאבקו על האדמות שלהם במערב ארצות הברית כפי שתארה בספרה Savage Dreams[8]. כן הייתה פעילה בתנועת המחאה נגד הגלובליזציה התאגידית בשנות ה-1990[9]. היא רואה באקטיביזם פוליטי חלק ממחויבויות אזרחיות שיש לאזרחים במדינה דמוקרטית[2][9]. בספרה Hope in the Dark, סולניט טוענת כי התנועה הסביבתית צריכה להושיט יד ולכרות בריתות עם קהילות כפריות משום, שלא פעם, הן הנפגעות העיקריות מהחלטות של הממשל המרכזי בנושאי איכות סביבה[9].

כתיבה

סולניט החלה את דרכה העיתונאית בתחילת שנות העשרים לחייה וכבר אז כתבה בתחומים מגוונים[2]. מאמרים וכתבות שלה הופיעו בפרסומים רבים בדפוס ובאינטרנט, כולל "הגרדיאן" ו"הארפרז". בהארפרז, סולניט היא האישה הראשונה, שכותבת באופן קבוע לטור הכורסא Easy Chair column שנוסד ב-1851. בין היתר היא כותבת גם בבלוג פוליטי TomDispatch[10] וב-LitHub[11].

סולינט כתבה 15 ספרים וכן מאמרים רבים, קטלוגים מוזיאליים ואנתולוגיות. הספר A Paradise Built in Hell: The Extraordinary Communities that Arise in Disaster (תרגום מילולי: גן העדן שנבנה מהגהנום: הקהילות המדהימות שצמחו מהאסון) שיצא לאור ב-2009, החל כמאמר שפורסם ב"הארפרז" מגזין ביום בו הוריקן קתרינה פגע בחוף המפרץ. ההשראה לספר הגיע גם מרעידת האדמה לומה פריאטה (Loma Prieta), צפון קרולינה ב-1989[8].

סולניט עוסקת בכתיבתה גם בהליכה ובהליכה לאיבוד. הליכה לתפיסתה היא אחד מהפתרונות להפחתת שינויי האקלים[9] והאטת קצב החיים המערבי[2]. היא מתייחסת גם לכתיבה של סופרים אחרים בנושא הליכה[2].

סולינט זכתה פעמים במלגה מטעם הקרן הלאומית לאמנויות (National Endowment for the Arts), מלגת גוגנהיים ופרס מטעם מגזין Wired. כתיבתה זיכתה אותה בהכרה מצד מבקרי ספרות, מהאגודה לחקר תולדות הטכנולוגיה על תרומתה להנגשת נושאים מדעיים לציבור הרחב וכן מצד כתבי עת והקהל הרחב.

גברים מסבירים לי דברים

גברים מסבירים לי דברים הוא מאמר משנת 2008 שהיה הבסיס ליצירת המונח הסגברה. המאמר פורץ דרך בחשיפת ההנחה הסקסיטית שנשים צריכות הסברים, גם בנושאים שהן מבינות בהם. במאמר סולניט מתארת את חווייתה האישית שגבר מספר לה על ספר שהיא כתבה ומתקשה לקבל את העובדה שהיא הסופרת של אותו הספר שהוא מעולם לא קרא, אלא רק קרא את מאמר הביקורת עליו בניו יורק טיימס. המאמר מראה כי התופעה שגברים מסבירים לנשים היא תופעה נפוצה ונובעת מתוך הנחה של גברים שהם מבינים יותר מנשים, גם אם הן נשות מקצוע[12][13]. המאמר "גברים מסבירים לי דברים" הוא חלק מספר בעל אותו שם הכולל מספר מאמרים ומסות.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבקה סולניט בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים

  1. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  2. ^ 1 2 3 4 5 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  3. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  4. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  5. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  6. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  7. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  8. ^ 1 2 BOMB Magazine — Rebecca Solnit by Astra Taylor, bombmagazine.org
  9. ^ 1 2 3 4 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  10. ^ Rebecca Solnit | Authors | TomDispatch, www.tomdispatch.com
  11. ^ Rebecca Solnit | Literary Hub, lithub.com
  12. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  13. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"