קרטיס סליווה
קֵרְטִיס סְלִיוָוה (באנגלית: Curtis Sliwa; נולד ב-26 במרץ 1954) הוא פעיל חברתי ופוליטי אמריקאי, מנחה תוכנית אירוח ברדיו ומייסד ומנהל כללי של הארגון "גָארדיָאן אֶנגֶ'לְס (באנגלית: Guardian Angels; בתרגום חופשי: "מלאכי השמירה"), מעין משמר אזרחי התנדבותי, למניעת פשיעה. פעילות הארגון התרחבה ליותר מ-130 ערים ו-13 מדינות ברחבי העולם.
סליווה היה המועמד הרפובליקני לבחירות לראשות עיריית ניו יורק ב-2021, בהן הפסיד לאריק אדמס.
רקע
קרטיס סליווה נולד ב-26 במרץ 1954 למשפחה קתולית ממוצא פולני ואיטלקי, בברוקלין ולו שתי אחיות.[1] לאחר סיום לימודיו הוא עבד כשליח ב"דיילי ניוז", שם זכה בטיול בבית הלבן לאחר שהציל כמה אנשים מבניין בוער, עת שהיה במסלול חלוקה.[2][3][4] בהמשך הוא עבד בתפקיד מנהל בכיר במסעדת מקדונלד'ס בברונקס ובין היתר, התעמת עם עבריינים שהיו שם בניסיון לכייס או לשדוד לקוחות ועובדים.[5]
גארדיאן אנג'לס
במאי 1977, הקים סליווה הקים את ארגון "מָגְנִיפִיסנט 13" (באנגלית: "Magnificent 13", בתרגום חופשי לעברית: "13 המופלאים", קבוצה בת 13 אזרחים מתנדבים ששמו להם למטרה להיאבק באלימות ופשיעה שהיו נפוצים אז ברכבת התחתית של העיר ניו יורק והכל על בסיס התנדבותי וללא נשק. ב-1979 לאחר התגייסות של עוד עשרות לארגון, שינה סליווה את שמו ל"גארדיאן אנג'לס" (Guardian Angels). באוגוסט 1979 היו כבר מעל 600 מתנדבים בארגון.[5][6][7]
רוב חברי ה"גארדיאן אנג'לס" היו אפרו-אמריקאים או היספנים[5] שפעלו ללא נשק. המתנדבים נדרשו להתאמן בקראטה וללמוד את דרישות החוק ל"מעצר על ידי אזרח" (Citizen's arrest) לפני יציאתם לסיור באזורים מוכי אלימות ופשיעה. הכומתה האדומה שנהג סליווה לחבוש, הפכה לסמל וכל חברי הארגון חובשים כומתה בצבע אדום, מעיל אדום, או חולצת טריקו לבנה עם הלוגו האדום: עין בתוך פירמידה ולצידיה כנפיים
פעולות הארגון זכו להדים נרחבים וסליווה הפך לסוג של ידוען מקומי. בשנה שלאחר הקמת ההתאגנות, הוא הופיע לצד המתנדבים שלו על השער של כמה עיתונים בניו יורק ושנה לאחר מכן, CBS שידרה סרט טלוויזיה We're Fighting Back "אנחנו מחזירים מלחמה".
מנגד, היו גם התייחסויות שליליות ליוזמה פרטית כזו ובכלל המתנגדים הייתה גם המשטרה שהופתעה מהנכונות של הגארדיאן אנג'לס להתעמת עם פושעים והיו מקרים שכאשר הוזעק שוטר הוא סירב לעצור את הפושע.[5]
בשנת 1981, ראש העירייה דאז אד קוץ', שהיה ממבקריו של סליווה, פתח בחקירה על הארגון, אך לפי ה"וושינגטון פוסט", התוצאה הייתה "כל כך חיובית, [עד] שה"גארדיאן אנג'לס יזכו בקרוב למעמד רשמי כלשהו...".[8] לעומתו, מריו קואומו שהיה אז סגן מושל ניו יורק היה חסיד של הארגון והוא נשמע אומר: "[הם] ביטוי טוב יותר למוסר, ממה שמגיע לעיר שלנו".[3] בהמשך, אד קוץ' חתם עמם על "מזכר הבנות" ואפשר את עבודתם. עצם נוכחותם בסיורים בתחנות רכבת, בקניונים ובשכונות הרתיע פורצים ושודדים. מעבר לכך הם עצמם מנעו פשיעה ללא מעורבות המשטרה, אלא אם כן היה מדובר במשהו חמור.[9] ראשי העירייה הבאים, רודי ג'וליאני ומייקל בלומברג תמכו בארגון באופן פומבי.
בתחילת שנות ה-80, סליווה הרחיב את הפעילות גם לעיר באפלו ולעיתים קרובות הוא השמיע ביקורת על המדיניות והנוהלים של המשטרה המקומית.[10]
בדצמבר 1981 נורה פרנק מלווין, אחד מחברי ה"גארדיאן אנג'לס", על ידי שוטר בניוארק. להגנתו טען השוטר כי כאשר מלווין הושיט את ידו להוציא את התעודה והסמל שלו, הוא פירש את התנועה כאיום.[11][12] סליווה טען שמותו של מלווין, צעיר אפרו-אמריקאי, היה ממניעים גזעניים, ונעשה על ידי קצין לבן ולא על ידי הקצין ההיספני שזוהה כיורה.[12][13] במשפט שנערך, חבר מושבעים גדול ניקה את השוטרים המעורבים מכל אישום.[13]
בשנת 1992, הודה סליווה שהוא וה"גארדיאן אנג'לס" זייפו חילוצים הרואיים ברכבת התחתית לצורך פרסום.[14]
האקדמיה של ה"גארדיאן אנג'לס"
לאחר פיגועי הטרור ב-11 בספטמבר 2001, החלו ה"גארדיאן אנג'לס", בשיתוף עם המשרד לביטחון פנים, לעבד תוכנית הכשרה נגד טרור וב-1 באוקטובר 2003. התוכנית יצאה לפועל ונפתחה האקדמיה ל"גארדיאן אנג'לס".[6]
תקנון
סליווה יזם תקנון ובו:
- תנאי קבלה: מתקבלים מתנדבים בגיל 16 ומעלה, ללא הבדל דת, גזע או מין,[9] ללא עבר פלילי ואינם חברים בכנופיה או בקבוצת שנאה גזעית.
- נשק: חברי גארדיאן אנג'לס אינם חמושים בנשק חם או קר. מעת לעת מתבצע חיפוש פיזי לפני יציאה לסיור.[2]
- הכשרה: לאחר הקבלה, עוברים המצטרפים החדשים הכשרה והדרכות[5] בעזרה ראשונה, החייאה, הוראות החוק הרלוונטיות למי שאינו שוטר, יישוב סכסוכים, תקשורת ואמנויות לחימה בסיסיות.
- משמעת: על חברי הסיור חובה להישמע להנחיות מנהיג הסיור.
ניסיון חטיפה והתנקשות
בתחילת שנות ה-90, כאשר סליווה הנחה תוכנית רדיו ב-WABC, הוא כינה את ג'ון גוטי גוניור (בנו של מנהיג המאפיה ג'ון גוטי) בכינוי "סוחר הסמים מספר אחת של אמריקה". ב-19 ביוני 1992 סליווה נחטף ונורה חמש פעמים על ידי שני חמושים לאחר שנכנס למונית ליד ביתו באיסט וילג', מנהטן. סליווה נפצע במפשעה וברגליו, אך הצליח לזנק החוצה מבעד לחלון המונית, הוא אושפז ועבר מספר ניתוחים.[2][15][16]
התביעה הפדרלית האשימה את ג'ון א. גוטי (אנ') בנו של מנהיג ג'ון גוטי, מנהיג משפחת הפשע גמבינו (אנ') אך שלושה ניסיונות לשפוט אותו, הסתיימו ב-2005, ללא הרשעה.[17]
ביוני 2020 נפגע סליווה, במהלך התעמתות עם פושעים, ממכת פטיש בלסתו וחבר הארגון נפצע ואושפז עם אף וארובת עין שבורים.[18]
קריירה תקשורתית
רדיו
סליווה היה שדרן רדיו במשך כשלושה עשורים, רוב הזמן הזה בתחנת WABC-AM, שם החל את הקריירה שלו ב-1990. בשנת 1994 הוא החל לשדר גם בתחנת הרדיו WNYC שהייתה בבעלות העירייה.[19]
ב-1996 סליווה כמנחה, הפך לשמרני.[20] ובשנת 2000, הוא החל להנחות תוכנית בוקר יחד עם עורך הדין ופעיל זכויות האדם רון קובי, תוכנית שנמשכה שמונה שנים. [21] ביוני 2017, החל סליווה להנחות תוכנית יומית יחד עם אבוני ויליאמס (אנ'), עורך דין ופרשן טלוויזיה.[22] בפברואר 2019 הצטרפה אליו להנחיה משותפת ז'ולייט הודי (אנ'), מנחה ובעלת פודקאסט.[23]
פוליטיקה
בספטמבר 2016, סליווה יחד עם פרנק מורנו (Frank Morano) השתלטו על המפלגה הרפורמית של ניו יורק (אנ'),[24] אך בבחירות 2018 לראשות העיר ניו יורק, המפלגה לא הצליחה להבטיח תמיכה מספקת והיא לא השתתפה בבחירות.[25][26]
בדצמבר 2019, סליווה הכריז בראיון כי הוא שונא את נשיא ארצות הברית דאז דונלד טראמפ,[27] אך בפברואר 2021, כמה שבועות לאחר שטראמפ עזב את משרתו, סליווה עבר מהמפלגה הרפורמית למפלגה הרפובליקנית, אם כי התנגד לטענה של טראמפ ש"גנבו לו את הבחירות.[28][29]
בחירות לראשות העיר ניו יורק 2021
ב-8 במרץ 2020 הכריז סליווה כי יתמודד כרפובליקני, על ראשות עיריית ניו יורק בבחירות ב-2 בנובמבר 2021. [30] בבחירות הפסיד סליווה למתחרהו אריק אדמס, שקיבל כשני שלישים מקולות הבוחרים.[31][32]
מאבק נגד הגירה בלתי חוקית
בסוף אוגוסט 2023, סליווה, יחד עם ארבעה מארגנים נוספים, נעצרו לאחר עצרת נגד הגירה בלתי חוקית מחוץ למשרדו של ראש עיריית ניו יורק, אך פרקליט מחוז מנהטן סירב להעמידם לדין.[33]
יחס לאנטישמיות
בשנת 2018, בהיותו מועמד רפובליקני לראשות עיריית ניו יורק, הזהיר סליווה את תושבי פרוורי העיר כי יהודים אורתודוקסים מנסים "להשתלט על הקהילה שלך" והם עול על מערכת המיסים. הוא הואשם באנטישמיות, אך סירב להתנצל.
ביוני 2021 הוא התייחס להאשמתו באנטישמיות ואמר: "שני הבנים הצעירים שלי גדלו יהודים. הם צריכים לקרוא את זה? להגיד לעצמם, אבא שלי הוא אנטישמי? בחייך, אפילו המבקרים הכי גרועים שלי שם בחוץ יזהו שזו 'שאנדה' [ביידיש: בושה, או קלון]"... במשך 42 שנים, הייתי שם עם ה'גארדיאן אנג'לס' כשיהודים היו במצוקה. האם אתה שוכח את מהומות קראון הייטס ב-1991... ?... אני וה'גארדיאן אנג'לס' היינו שם 30 יום ו-30 לילות כדי להגן על הליובאוויטש...".[34]
בתחילת נובמבר 2024, במהלך עצרת תמיכה במועמד לנשיאות דונלד טראמפ, התייחס סליווה לנושא האנטישמיות ואמר: "אני אומר ליהודים כל הזמן, אני גוי [Gentile], זה ב-DNA שלנו... לא משנה איזה סוג של הסכמי שלום ייעשו [היהודים], הם [הגויים] תמיד ישנאו אותך "הם תמיד יאמינו בך. אני צריך לתפוס את עצמי מדי פעם"אני צריך לתפוס את עצמי מדי פעם ויש לי שני ילדים יהודים".[35]
חיים אישיים
סליווה היה נשוי ארבע פעמים ולו שלושה ילדים, שניים מהם מאשה יהודיה. עם אשתו הרביעית הוא התחתן ב-2018.[36]
ב-2010 אובחן קרטיס סליווה כחולה בסרטן הערמונית והוא הכריז על כך בפומבי.[37] בראיון עיתונאי ב-2021 הוא סיפר שהוא חולה בקוליטיס כיבית.[38]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Aleta St. James' journey to motherhood, NBC News, 2005-12-19 (ב־English)
- ^ 1 2 3 Guardian Angel founder ambushed in cab, Tampa Bay Times (ב־English)
- ^ 1 2 Alex Witchel, [https://www.nytimes.com/1992/11/12/garden/back-on-the-street-with-curtis-sliwa-not-invincible-but-standing-fast.html BACK ON THE STREET WITH: Curtis Sliwa; Not Invincible, but Standing Fast Share full article], nytimes.com, Nov. 12, 1992
- ^ Jere Hester, The early history of the Guardian Angels and their controversial New York City subway patrols, New York Daily News, 2017-08-14 (ב־English)
- ^ 1 2 3 4 5 Matt Stieb, ‘Curtis, He’s Just Head-Butting People’, Intelligencer, 2021-08-28 (ב־English)
- ^ 1 2 25 Years Later: How The Magnificent 13 Became The Guardian Angels | The Real Heather Graham, web.archive.org, 2016-03-04
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ 1 2 Guardian Angels' Growing Pains -- Monday, Jan. 18, 1982 -- Page 1 -- TIME, web.archive.org, 2007-02-19
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ David Gonzalez, [https://www.nytimes.com/1992/11/26/nyregion/police-union-to-sue-sliwa-over-hoaxes.html Police Union To Sue Sliwa Over Hoaxes Share full article], 26 נובמבר 1992
- ^ Matt Stieb, ‘Curtis, He’s Just Head-Butting People’, Intelligencer, 2021-08-28 (ב־English)
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ How the Guardian Angels are trying to keep the peace amid looting, TODAY.com, 2020-06-03 (ב־English)
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ Adam Nossiter, A Gunman's Tale of Fear, Hatred and Drugs, nytimes, 13 אפריל 1966
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ Stunts, cats and crime: Sliwa's colorful run for NYC mayor, AP News, 2021-10-15 (ב־English)
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ Denis Slattery, Curtis Sliwa calls for unity as he concedes mayoral race to Eric Adams, New York Daily News, 2021-11-02 (ב־English)
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ NYC mayoral candidate Curtis Sliwa rejects antisemitism claims, The Jerusalem Post | JPost.com, 2021-06-26 (ב־English)
- ^ Curtis Sliwa: 'They're always gonna hate you', www.israelnationalnews.com, Nov 3, 2024
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ The cat-loving, beret-wearing Republican who wants to be mayor of New York | New York | The Guardian, web.archive.org, 2021-08-06