קליגרפיה ערבית

קליגרפיה ערבית (בערבית: فن الخط العربي) היא אמנות הכתיבה הקישוטית בכתב הערבי. בערבית.
היסטוריה
הכתב הערבי הוא אחד הכתבים הנפוצים ביותר בעולם ונעשה שימוש רב בווריאציות שונות של אותיות ערביות. חוקרים רבים מאמינים שהאותיות הערביות הקודמות נוצרו בסביבות המאה ה-4 לספירה.[1] הכתב הערבי מורכב מ-28 אותיות הכתובות מימין לשמאל. בערבית, גם האופן בו האותיות נכתבות יכול להשתנות בהתאם למיקומם במילה, מערכת זאת קרויה IMFI (אנ').
נעשה שימוש בקליגרפיה ערבית בעיקר באמנות ערבית, לדוגמה, בתחום הקליגרפיטי (צורת אמנות המשלבת קליגרפיה, טיפוגרפיה וגרפיטי).[2]

כלי כתיבה
יש מגוון של כלי כתיבה וסוגי דיו המשמשים לקליגרפיה ערבית:

קלם
הקָלָם (قلم) הוא עט הקליגרפיה הנפוץ ביותר. הוא עשוי מקנה סוף (בּוּס; بوص) חלול, שגודלו ועוביו נבחרים על פי העדפת הכותב. הקנה נחתך בזווית מסוימת, בהתאם לסוג ועובי הכתב הרצוי.
עט קמיש
עט קָמִיש (Kamish Pen) משמש כותבים ערבים, טורקים ואיראנים. קנה העט גדל לאורך נהרות. על אף שהעט הזה נמצא בשימוש למעלה מ-500 שנה, הכנת העט היא תהליך ממושך.[4]
עט ג'אווה
עט גָ'אוָוה ידוע בקשיותו ויכולתו ליצור קצוות חדים. העט טוב לשימוש עבור טקסטים קטנים.
עט האנדאם
עט הָאנדָאם (Handam Pen) דומה בקשיותו של עט ג'אווה. העט טוב לשימוש עבור כל מיני טקסטים.[5]
עט סלי
עט סֶלי (Celi Pen) משמש לכתיבה גדולה בקליגרפיה ערבית. עטים אלו עשויים מעץ קשה, שבראשו חתכים וקדחים.[6]
סגנונות כתב
בקליגרפיה הערבית והאסלאמית מוגדרים שישה סגנונות קלסיים כ"ששת הכתבים":

סגנון כופי
קיבל את שמו בשל השימוש הראשון בו, בכופה שבעיראק. זהו ככל הנראה סגנון הכתיבה העתיק ביותר ששימש בעיקר לחריטת כתובות על עמודים ומצבות. במהלך השנים עבר הסגנון הכופי אבולוציות ושינויים רבים, בניסיון לשכלל אותו.[7]

כתב נסח'י
כתב נסח'י (בערבית: خط النسخ; תעתיק: ח'ט נסחי) הוא אחד מסוגי הכתב הראשונים של הקליגרפיה האסלאמית ששימשו לכתיבת הקוראן ומסמכים מנהליים. זהו כתב קטן ועגול, כולל סימנים דיאקריטיים ונטול תגיות , כך שהוא קל לקריאה. הכתב הנסח'י הוא אחד מששת הכתבים הסטנדרטים באסלאם, הידועים בשם ״ששת הכתבים״.

כתב ת'ולת'
כתב ת'ולת' (בערבית: خط الثلث; תעתיק: ח'ט א-ת'לת'; פירוש: כתב [ה]שליש). זהו כתב עתיק ושמו ניתן לו בשל הקווים מעוקלים ואלכסוניים של הכתב: שליש מכל אות משופע, והרוחב הקטן ביותר של האות הוא שליש מהחלק הרחב ביותר שלה. בימי הביניים שימש הכתב לעיטורי מסגדים ולהעתקת הקוראן. הכתב התפתח ועבר כמה שכלולים, עד לצורתו הנוכחית שנוצרת במאה ה-19.[8]

כתב מוחקק
השימוש בכתב מוחקק (خط محقَّق; תעתיק: מחקק) היה נפוץ בעידן הממלוכי (1250–1516/1517). פירוש המלה הוא "מושלם", או "ברור" והוא שימש להעתקת טקסטים מהקוראן. זהו כתב מורכב הנחשב ליפה ביותר, אך גם הקשים ביותר לביצוע. מאפייני הסגנון: כתב זוויתי מדויק עם אותיות זקופות מאוזנות על ידי אותיות אופקיות מודגשות, הקווים היורדים מסתיימים בנקודות ישרות וחדות ומשיכות עגולות יורדות מקיפות לעתים קרובות, את האות הבאה.[9]

כתב ריחאן
ריחאן (خط ریحان) הוא סגנון קליגרפיה ערבי - פרסי. זו גרסה עדינה יותר של כתב מוחקק והיא נקראת בהשוואה לעדינותם של פרחי בזיליקום.[10] הסגנון פותח במהלך התקופה העבאסית.

רוקעה
סגנון הרוקעה (خط الرقعة;תעתיק: ח'ט אלרקעה) הוא הסגנון המאוחר ביותר מבין ששת הכתבים, הוא פותח במאה ה-19 ואינו נחשב כתיבה אמנותית, אלא סגנון כתיבה פונקציונלי מהיר לכתיבה וקל לקריאה. הסגנון מאופיין באותיות המורכבות מקווים קצרים וישרים ועיקולים פשוטים והוא נפוץ בדפוס.[11]
קישורים חיצוניים

- סרטון יוטיוב המציג סוגי עטים מסורתיים, לקליגרפיה (בערבית)
- סרטון יוטיוב המציג הכנת קלם (באנגלית)
- סרטון יוטיוב המציג הכנת עט ג'אווה (באנגלית)
- סרטון יוטיוב המציג סוגי עטים מודרניים לקליגרפיה ערבית (בערבית)
הערות שוליים
- ^ Arabic alphabet | Chart, Letters, & Calligraphy | Britannica, www.britannica.com (ב־English)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ התוכן: كل يوم عاشورا وكل أرض كربلا; כל יום הוא עשוראא, כל מקום הוא כרבלא.
- ^ The Kamish Pen, Arabic Calligraphy Supplies (ב־English)
- ^ The Handam Pen, Arabic Calligraphy Supplies (ב־English)
- ^ The Celi Pen, Arabic Calligraphy Supplies (ב־English)
- ^ Kūfic script | Arabic, Islamic, Calligraphy | Britannica, www.britannica.com (ב־English)
- ^ Journal of Ottoman Calligraphy :: RAKIM: ‘Mustafa Rakim” (1757 - 1826) :: April :: 2006, web.archive.org, 2008-03-06
- ^ Muhaqqaq, Calligraphy Qalam (ב־English)
- ^ معرفی خط ریحان, web.archive.org, 2014-11-29
- ^ مذكرة فى خط الرقعة, 2020-10-28