קטמול-קלרק
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אלגוריתם קטמול-קלרק (באנגלית: Catmull–Clark) הוא אלגוריתם בגרפיקה ממוחשבת שמטרתו ליצור משטחים חלקים באמצעות חלוקה חוזרת ונשנית של משטח. האלגוריתם הוצג לראשונה ב-1978 על ידי שני מדעני המחשב האמריקניים אדווין קטמול וג'יימס קלרק.
האלגוריתם פועל בצורה רקורסיבית כשבכל שלב נעשה עידון בצורה הבאה: מתחילים ממודל של פאון, וכל הקודקודים בו נקראים קודקודים מקוריים.
- על כל פאה מוסיפים נקודת פאה (face point) שהיא נקודת שיווי המשקל בין הקודקודים המקוריים של הפאה.
- על כל צלע מוסיפים נקודת צלע (edge point) שהיא ממוצע שתי נקודות הפאה הסמוכות ושתי נקודות הקצה המקורית של הצלע.
- לכל נקודת פאה מוסיפים צלע המקשרת לצלעות הפאה. כלומר צלע המקשרת את נקודת הפאה עם נקודות הצלע המתאימות.
- לכל נקודה מקורית מגדירים את להיות ממוצע נקודות הפאה שיצרנו שנוגעות ב-, ומגדירים את להיות ממוצע נקודות האמצע לצלעות הנוגעות ב-. כל נקודה מקורית מוזזת ל.
- מחברים בצלע כל קודקוד לנקודות הצלע של כל הצלעות המקוריות שבהן היה הקודקוד המקורי.
- מגדירים את הפאות החדשות בעזרת הצלעות שנוספו בבנייה.
הפעלה חוזרת של האלגוריתם יוצרת משטחים חלקים יותר.