קורטקס (אנטומיה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
באנטומיה ובזואולוגיה , קורטקס (או קליפה) היא השכבה החיצונית (או השטחית) של איבר. המילה קורטקס היא ממקור לטיני. איברים עם קליפות מוגדרות היטב כוללים כליות, בלוטות יותרת הכליה, שחלות, תימוס וחלקים במוח, כולל קליפת המוח.[1]
דוגמאות בולטות
- קליפת הכליה, בין הקפסולה הכלייתית למדולה הכלייתית ; מכילה את גופיפי הכליה עם הפקעיות (גלומרולי) החשובות לסינון הדם.
- קליפת האדרנל, הממוקמת לאורך ההיקף של בלוטת יותרת הכליה ; מסייעת בתגובת הדחק באמצעות ייצור הורמונים סטרואידיים שונים, הנקראים קורטיקוסטרואידים (או קורטיקואידים).
- קליפת התימוס מורכבת בעיקר מלימפוציטים; מתפקדת כאתר לרקומבינציה סומטית של קולטני תאי T וברירה חיובית.
- קליפת המוח היא השכבה החיצונית של המוח הגדול, ממלאת תפקיד מפתח בזיכרון, תשומת לב, מודעות תפיסתית, מחשבה, שפה, תכנון ותנועה.
- קליפת העצם היא השכבה החיצונית, הצפופה והקשה של העצם; נבדלת מרקמת העצם הספוגית הפנימית.[2]
- קליפת השחלה היא השכבה החיצונית של השחלה ומכילה את הזקיקים.
- קליפת הלימפה היא השכבה החיצונית של בלוטת הלימפה.