צבי אנקורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תבנית {{מדען}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

צבי אנקורי (19 ביולי 1920 - 12 בנובמבר 2012) היה היסטוריון וסופר, כיהן כפרופסור באוניברסיטאות בישראל ובארצות-הברית.

ביוגרפיה

נולד בשם הירש סלומון ורובל[1] בטרנוב שבגליציה המערבית (כיום בפולין), לחזן יצחק אייזיק ורובל. עלה לישראל ב-10 באוקטובר 1937 על גבי הספינה "פולוניה"[2] והצטרף לקיבוץ חניתה.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס ליחידת התובלה 178[3] בצבא הבריטי. עם כיבוש דרום איטליה בספטמבר 1943 השתקע במחנה העקורים פרמונטי וניהל בו את מערכת החינוך.[4] לאחר המלחמה חיפש את אחותו, מלה, הצליח להוציאה מברית המועצות ולהביאה לישראל.

במלחמת העצמאות היה ממפקדי הגדנ"ע בירושלים.[5] פיקד על פלוגת הגדנ"ע שמשימתה הייתה, כדבריו,[6] "להחליף את אצ"ל בדיר-יאסין ולנקות את השטח מגוויות לפני שתבוא לכפר משלחת מהצלב האדום."

בתקופה שבה התגורר בשכנות לש"י עגנון התיידדו השניים ונהגו לטייל יחד.

הוא לימד באוניברסיטאות תל אביב שם עמד בראש הקתדרה לתולדות יהודי יוון וסלוניקי, העברית, אוהיו וקולומביה.

תחומי מחקריו הם תולדות יהודי האימפריה הביזנטית ותולדות הקראים.

נפטר בגיל 92. בנותיו הן השחקנית גילת אנקורי, פרופסור גנית אנקורי, בעברהּ ראש החוג לאמנות באוניברסיטה העברית, ואשת החינוך דליה חזות.

מספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ארכיון המדינה, Wrobel Hirsz Salomon, ארכיון המדינה
  2. ^ ארכיון המדינה, רשימת עולים 1937 (יולי - דצמבר) חיפה - עמ' 335 - מס' סידורי 119, באתר ארכיון המדינה
  3. ^ שירו "האניות עגנו במלטה" היה להמנון היחידה
  4. ^ על פעילותו של אנקורי בפרמונטי, באתר יד ושם
  5. ^ יד יצחק בן-צבי
  6. ^ "למה אתה בוכה, ילד?"