צבגון אדום-אוזן
 צבגון אדום-אוזן
| |
|---|---|
_(14309189265).jpg)
צבגון אדום אוזן
| |
| מיון מדעי | |
| תת־מין: | צבגון אדום-אוזן |
| תחום תפוצה | |
| |
צבגון אדום-אוזן (שם מדעי: Trachemys scripta elegans) הוא תת-מין של צבגון הבריכה, מין צב החי בביצות ונחלים באמריקה הצפונית אך הפך למין פולש במגוון אזורים לרבות בישראל. שמו של תת-מין זה נובע מפס אדום הנמשך מהעין לאוזן.
מאפיינים
צבגון אדום-אוזן הוא צב מים מתוקים וסביבת הגידול הטבעית שלו היא במים מתוקים וחמימים, בדרך כלל רדודים, וזאת על מנת שהצב יוכל לצאת אל מחוץ למים ולהתחמם בשמש, כפי שהוא נוהג לעשות ברוב שעות היממה. לעיתים קשה להבדיל בין צבגון זכר לנקבה. הנקבות גדולות יותר בגופן באופן משמעותי בעוד שלזכרים יש זנב וציפורניים ארוכים יותר. כאשר הצב צעיר, גופו בגוונים של ירוק בהיר ו"בטנו" בצבע צהוב בהיר. עם ההתבגרות גוני גופו נהיים כהים יותר והופכים לירוק כהה, חום או שחור. מקורו של הצב הוא במרכז ארצות הברית, והוא מין פולש באירופה ובאסיה ומתחרה על אזורי הגידול של צבי מים מקומיים.
גם בישראל מין זה הוא מין פולש[1] שמסתגל בקלות לסביבות מחיה שונות, ומסוגל לדחוק מינים ישראליים, כמו צב רך וצב ביצה מצוי, מבית גידולם. ניתן למוצאו בנחל אלכסנדר שם ניתן לראות את הצבים "משתזפים" בשמש על שפת הנחל. הצב נפוץ בירקון ומגיע במעלה נחל האיילון לכל הפחות עד לוד.
צבגון אדום-אוזן הוא אוכל-כול הניזון מבעלי חיים קטנטנים כמו חרקים, חלזונות, ראשנים, דגים ואף פגרים. בנוסף, הוא אוכל ירקות ועלים שנמצאים בקרבת נחלים. כמו צבים רבים, גם הצבגון אדום-האוזן שרוי בתרדמת חורף כאשר טמפרטורת הסביבה יורדת.
קריאה נוספת
- אביעד בר, גיא חיימוביץ ואמיר ארנון, זוחלים ודו-חיים בישראל - מדריך שדה, עמודים: 28-29 (מהדורה שלישית 2022). ISBN 978-965-91880-2-4
קישורים חיצוניים
מדיה וקבצים בנושא צבגון אדום-אוזן בוויקישיתוף המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.