פרנץ קורין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תבנית {{אישיות}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.
קברו של פרנץ קורין

פרנץ קורין[1] (במקור חורין, בהונגרית: Chorin Ferenc; ארד, 11 במאי 1842בודפשט, 20 בינואר 1925)[2] היה עורך דין, פוליטיקאי, איש עסקים, יהודי-הונגרי, חבר האספה הלאומית של הונגריה (חבר פרלמנט), חבר הבית העליון של בית הנבחרים ההונגרי, נשיא האיגוד הלאומי של התעשיינים ההונגרים, יועץ הבנק הלאומי של הונגריה. בנו היה אחד מאנשי העסקים המשפיעים ביותר בתקופת עוצר ממלכת הונגריה מיקלוש הורטי.

קורות חיים

קורין בא ממשפחה יהודית. אביו היה קארל זכריה קורין ( 17941868 ) ואמו אנה גוטליב. סבו, אהרון חורין, היה רב מפורסם בעיר ארד. פרנץ קורין למד משפטים בחו"ל ובבודפשט. לאחר סיום לימודיו וקבלת רישיונו כעורך דין התיישב בארד, שם עבד מטעם האופוזיציה וערך את העיתון הפוליטי "מישור" ועסק גם במשפטים. כחסיד המרכז-שמאל נבחר כחבר לפרלמנט ההונגרי בשנת 1867, והשתתף באופן פעיל בדיוני הבית, בעיקר בעניינים המשפטיים. הוא היה חבר בוועדות להתקנת תקנות בחוק התעשייה ותקנות הביניים לפרוצדורה הפלילית . משנת 1872 היה חבר פרלמנט לסירוגין במרכז-שמאל ובמפלגה הליברלית. משנת 1884 היה יו"ר ועדת החסינות בפרלמנט. לקראת סוף המאה ה-19 התנצר ונבחר לחבר בבית העליון של הפרלמנט ההונגרי לכל ימי חייו.

הוא היה המייסד ויו"ר חברת "כריית הפחם של שלגוטארין" משנת 1903 עד מותו. בשנת 1902 הקים את האיגוד הלאומי של התעשיינים ההונגריים (GYOSZ). בשנת 1903 הגיע שוב לבית הנבחרים כשייצג את האינטרסים של התעשייה ההונגרית במרץ ובמומחיות יוצאי דופן. בנו פרנץ קורין הפך לתעשיין.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנץ קורין בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים