פרנסואז ז'ילו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרנסואז ז'ילו
Françoise Gilot
פרנסואז ז'ילו ב-2013
פרנסואז ז'ילו ב-2013
לידה 26 בנובמבר 1921
ניי-סיר-סן, צרפת
פטירה 6 ביוני 2023 (בגיל 101)
ניו יורק, ארצות הברית
תחום יצירה ציור
השפעה מ פבלו פיקאסו
פרסים והוקרה אות לגיון הכבוד
צאצאים 3
http://www.francoisegilot.com

פרנסואז ז'ילו (בצרפתית: Françoise Gilot;‏ 26 בנובמבר 1921 – 6 ביוני 2023) הייתה ציירת וסופרת צרפתייה, בת הזוג של פבלו פיקאסו ואם שניים מילדיו. ב-1964 פרסמה ספר זיכרונות בשם "החיים עם פיקאסו" על חייה המשותפים עם האמן.

ביוגרפיה

נולדה בניי-סיר-סן שבצרפת. אביה היה איש עסקים ואגרונום, ואמה הייתה אמנית. בילדותה למדה אמנות אצל המורה לאמנות של אמה. למדה ספרות אנגלית באוניברסיטת קיימברידג' ובמכון הבריטי בפריז (מכון אוניברסיטת לונדון בפריז).[1] ב-1938 סיימה לימודי תואר ראשון בפילוסופיה בסורבון וב-1939 תואר באנגלית באוניברסיטת קיימברידג'. היא הפכה לאמנית וחברה לבוהמה בפריז, בניגוד לדרישתו של אביה שתלמד משפטים. תערוכת הציורים הראשונה שלה נערכה בפריז ב-1943.[2]

בגיל 21 פגשה ז'ילו את פיקאסו, שהיה אז בן 61, אמן רב מוניטין.[3] באותה תקופה החלה להתפרסם כציירת ועבודותיה נמכרו.[4] פיקאסו שיכנע את ז'ילו לחלוק עמו את ביתו בפריז, הקצה לה סטודיו משלה ועודד אותה לצייר.[5] ב-1946 היא עברה לגור איתו, והקשר ביניהם נמשך כ-10 שנים שבהם שימשה לו מוזה. בשנים אלה היא עזרה בניהול הסטודיו שלו במקביל להתפתחותה כאמנית. בממואר שלה כתבה ז'ילו שפיקאסו הפגין כלפיה עדינות רבה, אך גם חשף אותה להתעללות הרגשית.

לפיקאסו ולז'ילו נולדו שני ילדים משותפים. בנם קלוד נולד ב-1947, ובתם פאלומה, נולדה ב-1949.[3] ב-1953 נפרדה מפיקאסו. פיקאסו היה מופתע מצעדה ואף אמר לה כי "אף אחת לא עוזבת את פיקאסו".[6] בעקבות כך הוא ניסה לחבל בקריירה שלה והמליץ לגלריות עימן היה בקשר לא לקנות את יצירותיה, וכן נישל את ילדיהם המשותפים מצוואתו.[7]

ב-1964 פרסמה ז'ילו את הספר "החיים עם פיקאסו" (יחד עם מבקר האמנות קרלטון לייק). אף על פי שפיקאסו פעל נגד פרסומו, הספר היה רב-מכר, ונמכרו למעלה ממיליון עותקים שלו בעשרות שפות.[8] רווחי הספר סייעו לקלוד ופלומה לנהל הליכים משפטיים כדי להפוך ליורשים החוקיים של פיקאסו.[9]

עבודתה של ז'ילו

פיקאסו השפיע על עבודתה של ז'ילו כציירת קוביסטית, ובמקביל היא פיתחה סגנון משלה. בעבודתה היא נמנעה מהצורות הזוויתיות שבהן השתמש לפעמים פיקאסו, ובמקומן היא השתמשה בדמויות אורגניות.

במשך השנים גדל המוניטין שלה כאמנית ובשנת 2021 נמכר הציור שלה "Paloma à la Guitare", דיוקן של בתה משנת 1965, ב-1.3 מיליון דולר בסותבי'ס בלונדון – פי שבעה מההערכה הגבוהה שניתנה לו. בכריסטי'ס הונג קונג נמכר הציור "Living Forest" ב-1.3 מיליון דולר.[5] נכון לינואר 2022 עבודותיה מוצגות במספר מוזיאונים מובילים, כולל מוזיאון המטרופוליטן לאמנות והמוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, ומרכז ז'ורז' פומפידו בפריז.[10] תערוכות של עבודותיה נפתחו בסוף 2021 גם במוזיאונים בבודפשט ובניו אורלינס.

בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20 עיצבה ז'ילו תלבושות, תפאורות במה ומסכות להפקות במוזיאון גוגנהיים בניו יורק.[11]. בשנת 1973 מונתה למנהלת האמנותית של כתב העת "וירג'יניה וולף". ב-1976 היא הצטרפה למועצת המנהלים של המחלקה לאמנויות יפות באוניברסיטת דרום קליפורניה, שם לימדה קורסי קיץ השתתפה בפעילויות נוספות.[12][1]

באוגוסט 2018 הוציאה ז'ילו שלושה ספרי סקיצות, שתיעדו את המסעות שעשתה בוונציה, בהודו ובסנגל.

חיים אישיים

בין 1943 ל-1953 הייתה ז'ילו בת הזוג והמוזה של פבלו פיקאסו. נולדו להם שני ילדים, קלוד ב-1947 ופאלומה ב-1949.

ז'ילו נישאה לאמן לוק סימון בשנת 1955, בתם אורליה נולדה בשנה שלאחר מכן, ובני הזוג התגרשו בשנת 1962.[13]

בשנת 1969 הכירה את ממציא החיסון נגד מחלת שיתוק ילדים, האמריקאי יונה סאלק. השניים נישאו ב-1970 בפריז[1] וחיו יחד עד מותו של סאלק ב-1995.

בשנת 2010 זכתה בתואר קצין לגיון הכבוד, אות הכבוד לאמנויות הגבוה ביותר של ממשלת צרפת.[14]

ז'ילו מתה בבית חולים בניו יורק בגיל 101, לאחר שסבלה ממחלות לב וריאות.[12]

בתרבות הפופולרית

נטשה מקלהון גילמה אותה בסרט "אהבותיו של פיקסו" משנת 1996,[15] וקלמנס פוסי גילמה אותה בעונת 2018 של הסדרה "גאונים" שהתמקדה בפיקאסו.[16]

ספרים שפרסמה

  • פרנסואז ז'ילו וקרלטון לייק, החיים עם פיקאסו, מקגרו-היל, 1964; Anchor Books/Doubleday, 1989
  • פרנסואז ז'ילו, Le regard et son Masque, פריז: קלמן-לוי, 1975
  • פרנסואז ז'ילו, ממשק: הצייר והמסכה, עיתונות באוניברסיטת קליפורניה, פרזנו, 1983
  • ברברה הסקל, פרנסואז ז'ילו: מסע אמן 1943–1987, אוניברסיטת קליפורניה, 1987, ליטל בראון, 1989.
  • פרנסואז ז'ילו, מאטיס ופיקאסו: ידידות באמנות, דאבלדיי 1990, ניו יורק

לקריאה נוספת

  • פרנסואז ז'ילו, מל יוקום, "פרנסואז ז'ילו: מונוגרפיה 1940–2000", אקטוס, 2000, מסת"ב 978-2-940033-36-2

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנסואז ז'ילו בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  2. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  3. ^ 1 2 Gilot, Francoise and Kunstsammlungen Chemnitz. Francoise Gilot: Painting – Malerei. Germany: Kerber Verlag, 2003.
  4. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  5. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד הניו יורק טיימס, לא רק המוזה של פיקאסו: פרנסואז ז'ילו היא "איט גירל" בת 100, באתר הארץ, 9 בפברואר 2022
  6. ^ שלומית פניג-אורן, הנשים של פיקאסו, באתר so-art, ‏2 במרץ 2021
  7. ^ אתר למנויים בלבד הארץ, הציירת פרנסואז ז'ילו מתה בגיל 101, באתר הארץ, 7 ביוני 2023
  8. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  9. ^ Hawley, Janet, 2011. "Pablo was the greatest love of my life ... I left before I was destroyed", Good Weekend, Sydney Morning Herald, 23 July, pp. 19.
  10. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  11. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  12. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  13. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  14. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  15. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  16. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"


פבלו פיקאסו
תקופות באמנות התקופה הכחולה • התקופה הוורודה • מודרניזם • קוביזם • סוריאליזם
יצירות אמנות מפורסמות העלמות מאביניון • גרניקה • הטרגדיה • נער עם מקטרת • דורה מאר עם חתול • האישה הבוכה
בנות זוג אולגה קוקלובה • מארי-תרז וולטר • דורה מאר • פרנסואז ז'ילו • ז'קלין רוק
מוזיאונים מוזיאון פיקאסו (פריז) • מוזיאון פיקאסו (ברצלונה) • מוזיאון פיקאסו (אנטיב)
בתרבות הפופולרית תעלומת פיקאסו • אהבותיו של פיקאסו • נקמתו המתוקה של פיקאסו • מגדל פיקאסו
אוחזר מתוך "https://ivritpedia.com/index.php?title=פרנסואז_ז%27ילו&oldid=866770"