פרידריך קניג (צייר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תבנית {{אמן}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

פרידריך קניגגרמנית: Friedrich König;‏ 20 בדצמבר 185711 במרץ 1941) היה צייר, מאייר ומעצב אוסטרי.

ביוגרפיה

קניג היה בנו של דוור וינאי. הוא למד באקדמיה לאמנויות יפות בווינה בין 1878 ל־1883 אצל כריסטיאן גריפנקרל, אוגוסט אייזנמנגר וקרל פון בלאס לפני שנסע ללמוד באקדמיה לאמנויות יפות במינכן. לאחר מכן, ביקר באיטליה, גרמניה, ספרד וצרפת. כשחזר לווינה, עבד כמאייר.[1]

בשנות ה-90 של המאה ה-19 היה קניג מעורב בחברת האגן, קבוצת אר-נובו שכללה כמה אמנים אשר נכנסו מאוחר יותר לזצסיון הווינאי בשנת 1897. הוא נותר רווק עד מותו.[2][3]

בשנת 1900 כיהן בוועדת העבודה של הקבוצה, ובשנת 1902 היה סגן נשיא.[4] בתוך הזצסיון היה מקורב ליוזף אנגלהארט, רודולף באכר ומקסימיליאן לנץ. המגזין הרשמי של הזצסיון, פרסם הדפסים רבים שלו, והוא סיפק את האיורים לגיליון בשנת 1899, וערך את כתב העת במשך אותה שנה.[5]

הוא הציג פעמים רבות עם הזצסיון. לתערוכה הראשונה של הקבוצה עיצב את קישוט הפנים. בתערוכת האביב של שנת 1899 ציוריו זכו לתשומת לב רבה כ"מבחר מרשים". בשנת 1929 הוא היה החבר הוותיק ביותר בזצסיון; הוא התכבד בתערוכה של עבודותיו.

קניג לימד בבית הספר לאמנות לנשים וצעירות בין השנים 19021916 והעביר שיעור בחריטת עץ. מורים אחרים בבית הספר כללו את גאורג קלימט (אחיו של גוסטב), ואת חבריו הנס טישי ואדולף בוהם.[6] קניג עודד ולימד את מרתה הופריכטר את אמנות הדפסת חיתוך עץ.

סגנון

קינג עבד רבות כמעצב גרפי; הוא גם צייר בצבעי שמן. הייתה לו מיומנות מיוחדת בעבודות דקורטיביות ובעיסוק בתמונות פיגורטיביות רחבות היקף ובנופים - ציוריו היו מעוטרים להפליא והקרינו אווירה רכה, בניגוד לסגנון חיתוכי העץ החזקים שלו. סגנונו נטה לרומנטיקה. בחלק מחיתוכי העץ שלו עבור כתב העת של הזצסיון הוא הציג אלמנטים יפנים.[7]

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרידריך קניג בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים

  1. ^ Österreichisches Biographisches Lexikon und biographische Dokumentation, König, Friedrich, ISBN 978-3-7001-3213-4, ‏2003 (ב־Deutsch)
  2. ^ "Friedrich König", www.hieke-art.com
  3. ^ NGV Vienna Art and Design: Definitions, web.archive.org, ‏10 במאי 2015
  4. ^ Kunstchronik: Wochenschrift für Kunst und Kunstgewerbe (N.F. 13.1902), digi.ub.uni-heidelberg.de (ב־Deutsch)
  5. ^ Vereinigung Bildender Künstler Österreichs Secession [Hrsg.: Ver sacrum: Mittheilungen der Vereinigung Bildender Künstler Österreichs (2.1899)], digi.ub.uni-heidelberg.de (ב־Deutsch)
  6. ^ Julie M Johnson (2012). The Memory Factory: The Forgotten Women Artists of Vienna 1900. Purdue University Press. p. 140.
  7. ^ "Friedrich König", web.archive.org, ‏4 במרץ 2016