פרידריך מישר

תבנית {{מדען}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

יוהנס פרידריך מישר (בגרמנית: Johannes Friedrich Miescher;‏ 13 באוגוסט 1844, בזל – 26 באוגוסט 1895, דאבוס) היה רופא, פיזיולוג וביולוג שווייצרי, פרופסור לפיזיולוגיה באוניברסיטת בזל. ב-1869, בעודו עובד במעבדות פליקס הופה-זיילר באוניברסיטת טיבינגן, בודד מישר חומרים עתירי זרחה מתאי דם לבנים, אשר מזוהים היום כחומצת גרעין. גילוי זה סלל את הדרך לזיהוי ה-DNA כגורם אשר אחראי על התורשה. הגילוי פורסם לראשונה ב-1871, ובתחילה לא התבררה מידת חשיבותו. אלברכט קוסל היה זה שהתחיל לחקור את המבנה שלו.

גם אביו (פרידריך מישר-היס) וגם דודו (וילהלם היס) היו פרופסורים לאנטומיה באוניברסיטת בזל. כנער הוא סבל מליקויי שמיעה בשל תוצאות לוואי של מחלת הטיפוס. מישר למד רפואה באוניברסיטת בזל וב-1865 עבד עם הכימאי אדולף שטקר באוניברסיטת גטינגן. הוא הפסיק את לימודיו בשל התקפה נוספת של מחלת הטיפוס, אך סיים את בית הספר לרפואה ב-1868.

פרידריך מישר נפטר בשנת 1895 כתוצאה ממחלת השחפת.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרידריך מישר בוויקישיתוף   

• פרידריך מישר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.