פליקס קולמר
פליקס קולמר (3 במאי 1922 – 5 באוגוסט 2022) היה פיזיקאי יהודי-צ'כי, ניצול השואה, שהתמחה בתחום האקוסטיקה. במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה הוא היה פעיל במחתרת הצ'כית והיה בין הבודדים שהצליחו להימלט מאושוויץ.
ביוגרפיה
קולמר נולד בפראג בשנת 1922 למשפחה יהודית מתבוללת. אביו נפטר בשנת 1932. הוא בילה חופשות באוסטריה אצל דודו.[1] כתוצאה מכך הוא היה באוסטריה במהלך הפלישה הנאצית לצ'כוסלובקיה.
בטרזין
קולמר נבחר להיות חלק מעובדי הכפייה שבנו את גטו טרזיינשטט, ונשלח בטרנספורט הראשון לטרזין. הטרספורט כלל גברים יהודים צעירים בעלי כושר עבודה, מתוך כוונה שהגברים יסייעו בבניית הגטו.[2] בטרזין הוא נאלץ במיוחד לבנות מיטות קומתיים, מכיוון שהיה לו ניסיון בנגרות.[3] בשלב מסוים הוא נכלא במבצר הקטן, והיחס לאסירים על ידי האס אס, הביא אותו להצטרף לתנועת ההתנגדות.[4] הוא מצא מסלול מילוט מחוץ לטרזין, אך מעולם לא השתמש בו בעצמו; המסלול שימש כמה אסירים מאוחר יותר. הוא הצליח להשתמש במעמדו כדי להגן באופן זמני על כמה מבני משפחתו, כולל סבתו, אמו וארוסתו. אמו נפטרה בטרזיינשטט בשנת 1941.
גירוש לאושוויץ ובריחה
באוקטובר 1944 נשלח קולמר לאושוויץ-בירקנאו. על פי זיכרונותיו המאוחרים הוא הגיע לטרנספורט עם 1,500 איש, מהם 1,250 נשלחו מיד לתאי הגזים על ידי יוזף מנגלה.[5] קולמר שרד רק את הבחירה הראשונית הזו מכיוון שאסיר שלא הכיר אמר לנאצים שהוא עובד מתכת.[3] ביחד עם חבר הוא הצליח להימלט מאושוויץ בקפיצה לרכבת, שפניה היו למחנה גרוס-רוזן, והגיע למחנה המשנה פרידלנד.
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה עבד קולמר כמהנדס חשמל[5] והפך למומחה לאקוסטיקה.[4] קולמר החל להרצות לא רק בתחום התמחותו, אלא גם על מלחמת העולם השנייה.[6] הוא קיבל כמה פרסים על פעילותו בתנועת ההתנגדות, מחקרו המדעי וגבורתו. הוא גם סייע לקורבנות הנאצים שביקשו פיצויים. היה סגן נשיא הוועד הבין לאומי של אושוויץ.[7]
נפטר ב-5 באוגוסט 2022.