פיטר גורדון

תבנית {{פילוסוף}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

פיטר אלי גורדון (באגנלית: Peter Eli Gordon; נולד ב-1966) הוא פילוסוף, היסטוריון של הרעיונות, ותאורטיקן ביקורתי יהודי-אמריקאי, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת הרווארד. גורדון ומתמקד בפילוסופיה קונטיננטלית ובמחשבה גרמנית וצרפתית מודרנית, עם דגש מיוחד על הפילוסופים הגרמנים תאודור אדורנו ומרטין היידגר, תיאוריה ביקורתית, פילוסופיה קונטיננטלית במהלך בין שתי מלחמות העולם, ולאחרונה, בחילון ובהמחשבה החברתית במאה ה-20.

ביוגרפיה

גורדון נולד בסיאטל, וושינגטון, בנם של סאני (לבית טראוויס, מיהדות מריאמפול בליטא) ומילטון גורדון. אביו היה ביוכימאי שלמד באוניברסיטת מינסוטה ובאוניברסיטת אילינוי, זכה בתואר דוקטור בגיל 23 והצטרף לפקולטה באוניברסיטת וושינגטון ב-1959, תוך התמקדות בצמחים ובגנטיקה.

פיטר גורדון קיבל את התואר הראשון שלו באמנויות מריד קולג' (1988) לאחר ביקור באוניברסיטת שיקגו. הוא למד באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, וכתב את הדוקטורט שלו בהנחיית מרטין ג'יי (1997).

קריירה

בשנים 1998–2000 גורדון נטל חלק באגודת העמיתים באמנויות הליברליות באוניברסיטת פרינסטון. ב-2000 הצטרף לפקולטה לפילוסופיה בהרווארד. בשנת 2005 הוא קיבל את פרס Phi Beta Kappa למצוינות בהוראה ובשנת 2006 הוא הפך לחבר סגל קבוע.

גורדון ערך אוספות רבות. יחד עם מייקל מורגן ערך את The Cambridge Companion to Modern Jewish Philosophy (הקמפניון של קיימברידג' לפילוסופיה יהודית מודרנית) מ-2007, עם ג'ון מקורמיק את Weimar Thought: A Contested Legacy (מחשבת ויימאר: מורשת שנויה במחלוקת) מ-2013. ועם אדוארד ברינג את The Trace of God: Derrida and Religion (העקבה של אלוהים: דרידה ודת) ב-2014.

ספרו הראשון של גורדון, Rosenzweig and Heidegger: Between Judaism and German Philosophy (רוזנצוויג והיידגר: בין יהדות לפילוסופיה גרמנית) מ-2003 דן בפילוסוף הגרמני מרטין היידגר והפילוסוף היהודי-גרמני פרנץ רוזנצוויג. גורדון זכה בפרס סאלו וו. מהאקדמיה למחקר יהודי לספר הביכורים הטוב ביותר, פרס גולדשטיין-גורן לספר הטוב ביותר בפילוסופיה יהודית, ופרס מוריס ד. פורקוש מכתב העת לתולדות הרעיונות לספר הטוב ביותר בהיסטוריה אינטלקטואלית.

ב-2010 פרסם את Continental Divide: Heidegger, Cassirer, Davos (חלוקה קונטיננטלית: היידגר, קאסירר, דאבוס) שבו שחזר את הדיבייט בין קסירר להיידגר בין היידגר וארנסט קאסירר שהתקיים ב-1929 בוועידה השנייה של הקורסים האוניברסיטאיים בדאבוס. גורדון מציג את חשיבותו של הוויכוח כנקודת שבר במחשבה הקונטיננטלית, שמהדהדת עד היום. באותה שנה זכה בפרס ז'אק ברזון של החברה הפילוסופית האמריקאית.

ב-2016 פרסם מונוגרפיה אודות תאודור אדורנו בשם Adorno and Existence (אדורנו וקיום), שבה הוא מפרש מחדש את הפילוסופיה שלו על ידי התבוננות במפגשים של התיאוריה הביקורתית שלו עם האקזיסטנציאליזם ועם הפנומנולוגיה. הטענה העיקרית של הספר היא שאדורנו קיבל השראה מההבטחה הבלתי ממומשת של אסכולות אלו להילחם במטפיזיקה המסורתית, שהובילה להתפתחות "הדיאלקטיקה השלילית" שלו.

גורדון יושב במועצות המערכת של Constellations, Modern Intellectual History, The Journal of the History of Ideas ו-New German Critique. הוא מייסד שותף ויו"ר משותף של הקולוקוויום של הרווארד להיסטוריה אינטלקטואלית. גורדון מלמד בקביעות שני קורסי סקר על פילוסופיה קונטיננטלית: מחשבה חברתית גרמנית ומחשבה חברתית צרפתית, וכן מלמד בקביעות קורס הרצאות אינטנסיבי על הגל ומרקס.

ביבליוגרפיה נבחרת

• Rosenzweig and Heidegger, Between Judaism and German Philosophy (University of California Press, 2003)
• "Continental Divide: Heidegger and Cassirer at Davos, 1929—An Allegory of Intellectual History," Modern Intellectual History. Vol. I, N. 2, (August, 2004), pp. 1–30.
• “Science, Realism, and the Unworlding of the World” in The Blackwell Companion to Phenomenology and Existentialism, Mark Wrathall and Hubert Dreyfus, Eds. (Blackwell, 2006)
• “The Concept of the Unpolitical: German Jewish Thought and Weimar Political Theology” Social Research. Special Issue on Hannah Arendt's Centenary Volume 74, Number 3 (Fall 2007)
• The Cambridge Companion to Modern Jewish Philosophy (co-editor with Michael Morgan, Cambridge University Press, 2007)
• “Neo-Kantianism and the Politics of Enlightenment” Philosophical Forum (Spring, 2008)
• “Hammer without a Master: French Phenomenology and the Origins of Deconstruction (or, How Derrida read Heidegger)” in Histories of Postmodernism, Mark Bevir, et al., eds. (Routledge, 2007)
• “The Place of the Sacred in the Absence of God: Charles Taylor’s A Secular Age” Journal of the History of Ideas Volume 69, Number 4 (October, 2008), pp. 647–673.
• “The Artwork Beyond Itself: Adorno, Beethoven, and Late Style” in The Modernist Imagination: Essays in Intellectual History and Critical Theory in Honor of Martin Jay (co-editor with Warren Breckman, et al., Berghahn Books, 2008)
• Gordon's review in Notre Dame Philosophical Reviews on Emmanuel Faye's Heidegger: The Introduction of Nazism into Philosophy in 1933. Michael B. Smith, trans. (New Haven: Yale University Press, 2009)
• "Helter Skelter, German Style" in The New Republic on Hans Kundnani's Utopia or Auschwitz: Germany's 1968 Generation and the Holocaust (Columbia University Press, 2009)
• "Up from Zerio Hour" in The New Republic on Matthew Spector's Habermas: An Intellectual Biography (Cambridge University Press, 2010)
• Continental Divide: Heidegger, Cassirer, Davos (Harvard University Press, 2010)
• "The Guilty" in The New Republic on Deborah Lipstadt's The Eichmann Trial (New York: Schocken (Nextbook), 2011)
• “What Hope Remains?” in The New Republic, December 14, 2011. On Jürgen Habermas, An Awareness of What is Missing: Faith and Reason in a Post-Secularist Age and Judith Butler, Jürgen Habermas, et al., The Power of Religion in the Public Sphere.
• Weimar Thought: A Critical History (co-editor with John McCormick, Princeton University Press, 2013)
• Adorno and Existence (Harvard University Press, 2016)
• Authoritarianism (co-authored with Wendy Brown and Max Pensky, University of Chicago Press, 2018)
• בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"