פיטוגאוגרפיה
| פיטוגאוגרפיה |
| מושגים נוספים |
.jpg)
פִיטוֹגֵּאוֹגְרַפְיָה (phytogeography) היא תחום בבוטניקה העוסק בחקר התפוצה הגאוגרפית הגלובלית של צמחים.
גֵּאוֹבּוֹטָנִיקָה היא המדע העוסק בחקר היחסים בין הצומח לסביבתם הקרובה.[1]
פיטוסוציולוגיה היא ענף במדע הבוטניקה העוסק בחקר האקולוגיה, התורשה והתפוצה הגאוגרפית של חברות צמחים.
אזור פיטוגאוגרפי (אזור צמחייה, Phytogeographical region) הוא אזור גאוגרפי בו יש חפיפה רבה בין תחומי התפוצה של סוגים ומינים. אזור פיטוגאוגרפי הוא יחידת משנה של ממלכת צמחייה (floristic kingdom). במרבית המקרים יש קשר בין התחום הגאוגרפי של אזור צמחייה לאזור אקלים מסוים. בהגדרה, אזור צמחייה מתאפיין בשיעור אנדמיות גבוה ברמות של סוג (50%<) ושל מין (75%<).
קיימים 37 אזורים פיטוגאוגרפיים. מתוכם, ששת העיקריים הם: ארקטי, אירו-סיבירי, אירנו-טורני, ים-תיכוני, סהרו-ערבי (מדברי) והאזור הסודאני (טרופי יובשני).
כל אחד מהאזורים הללו מאופיין על ידי תנאים שונים (אקלימיים, טופוגרפיים וכו'), הנקראים בשם הקולקטיבי סינדרום. הסינדרום משפיע על מאפייני הצמחייה האזורית.[2]
הסינדרומים באזורים השונים
| אזור | עונות השנה | גובה טופוגרפי | ממוצע משקעים שנתי | שונות | מקומות בעולם | מקומות בישראל |
| ים תיכוני | עונה קרירה/לחה ועונה חמה/יבשה | 1500 - 0 | 1500 - 400 מ"מ | תמיד מזרחית לים, ריבוי בהמות מרעה, ריבוי שריפות | אגן הים התיכון, מערב אפריקה, מערב אוסטרליה, מרכז צ'ילה, קליפורניה | תחום הנתחם באשקלון מדרום, מורדות החרמון מצפון, הים ממערב ושדרת ההר ממזרח, הגליל והגולן |
| אירנו-טורני | עונה קרה/לחה ועונה חמה/יבשה | ?? | 200 - 400 מ"מ | - | ערבות אסיה התיכונה | החרמון, ספר מדבר יהודה והר הנגב |
| סהרו-ערבי | עונה ארוכה חמה/יבשה ועונה קצרה קרירה/לחה | ?? | פחות מ-200 מ"מ | משקעים בלתי סדירים; קרקע בעלת מליחות גבוהה | צפון אפריקה (למעט רצועת החוף);סיני | הנגב, השבר הסורי אפריקני עד למעלה אפרים |
| סודני | חם/לח כל השנה | ?? | ?? | - | דרום סודאן וצפון קניה | נאות המדבר שבשבר הסורי אפריקני בין אילת ויריחו |
| אירו-סיבירי | ממוזג וקר כל השנה | ?? | ?? | אירופה וצפון אסיה |
האזורים הפיטוגאוגרפים של ארץ ישראל
מוכתבים עלפי מיקומה הגאוגרפי בין אפריקה והסהר הפורה. חוקרי הגאוגרפיה חילקו את כדור הארץ לאזורים צמחיים-גאוגרפים (או פיטוגאוגרפים) שכל אחד מהם מתוחם פיזית ומתאפיין על ידי אקלימו וצמחייתו. בישראל נפגשים 4 אזורים פיטוגאוגרפים:
האזור הים תיכוני, האירנו-טורני, הסהרו-ערבי והסודני.[3][4]
גאובוטניקה
גאובוטניקה חוקרת את השפעת הגורמים הקבועים והמשתנים על הצמח במקום גידולו. גורמי הסביבה הקבועים הם הטופוגרפיה, סוג הקרקע והאזור הגאוגרפי ולכן היא נכללת כפירוט של הפיטוגאוגרפיה. הגורמים המשתנים כמו כמות המשקעים, עוצמת הרוחות, טמפרטורות קיצוניות וביומה הכוללת נוכחות של צמחים מתחרים, נוכחות של אוכלי צמחים ושל אמצעי הפריה כמו חרקים כל אלה יצרו מהלך של אבולוציה שהותירו את הצמחים המתאימים ביותר לתנאי גידולם במקום מוגדר.[5]
מונחים בסיסיים
- מערכת אקולוגית (ecosystem): מערכת כוללת של צמחים, בעלי חיים, תנאי קרקע ואקלים והשפעת האדם[6]
- ביומה: (biosystem) המערכת הביולוגית הכוללת מיקרואורגניזמים, חי וצומח האופיינית לביוטופ.
- חברות צמחים (פיטוסוציולוגיה): קבוצות של צמחים המופיעים תדיר ביחד בתנאי סביבה מוגדרים וביוטופים (אזורים פיטוגאוגרפים מוגדרים).[7]
- ביוטופ (אנ') או בית גידול – כינוי לאזור עם תנאים סביבתיים אחידים המספקים מקום מחיה למכלול מסוים של צמחים ובעלי חיים. דוגמאות: שלולית החורף של חדרה, חולות החוף של קיסריה.
- נישה: מקום ספציפי בתוך ביוטופ המקיים צמח או בעל חיים ספציפי. דוגמה: הנישה של השרך שערות שולמית היא על סלע בתוך מפל מים או מעיין.
- גורם מגביל: (באנגלית: Limiting factor) הוא אחד ממשתני הסביבה או מהמשאבים הדרושים לאורגניזם בבית הגידול שלו שנמצא בחסר עד כדי כך שהוא מעכב את התפשטותו של האורגניזם ומגביל את השפעה שלו. גורם מגביל יהיה תמיד גורם יחיד. למשל: מחסור במים במדבר, מחסור באור בצמחייה קרקעית ביער צפוף.
- יחסי גומלין: יחסי תועלת/ הזק הדדית בין צמחים. למשל צמחים פרזיטים, קומנסלים או סימביונטים. וגם בין צמח לבעל חי או מיקרואורגניזם כמו פטריות וחיידקים הנכללים בביומה.
- צמח/ בעל-חיים אנדמי: פרט הנמצא אך ורק בביוטופ מוגדר ובאזור גאוגרפי מוגדר.
- חגורות צמחים: תופעה של התמיינות צמחייה בהתאם לקווי הגובה באזור הררי.
תהליך התפתחות צמחייה
ערך מורחב – סוקצסיה (אקולוגיה)
סוקצסיה (Succession) הוא תהליך התפתחות צמחייה בתנאים המשתנים במקום מוגדר. (אנ')[8]
סוקצסיה ראשונית (Primary Succession) מתרחשת כאשר יצרנים (בדרך כלל חזזיות וטחבים) מיישבים בית גידול חדש בו לא היו יצרנים מעולם (למשל שטחי קרקע חדשים שנוצרו על משטחי לבה לאחר התפרצות געשית), שטחים של קרקע בתולה מרגע שנחשפו כמו איים חדשים או מקום שעבר הפרעה קיצונית (שרפה חזקה למשל) ואין בו שאריות חיות של צמחים. מקום כזה נקרא בית גידול ראשוני (Primary Habitat). סוקסציה ראשונית נמשכת לאורך שנים רבות, לעיתים אלפי שנים ללא התערבות האדם.
סוקצסיה משנית (Secondary Succession) מתרחשת לאחר פגיעה בביוטופ במקום שבו הייתה קיימת ביומה קודם לכן (למשל הזרמת מים באזור צחיח, או התאוששות שטח שנשרף) ויש בו שרידים חיים של צמחים או זרעים שלא נפגעו, אפילו אם מקומם הטבעי הוא בשלבים המאוחרים של הסוקצסיה הראשונית במקום. סוקצסיה משנית, להבדיל מסוקצסיה ראשונית, נמשכת זמן קצר יותר (חודשים ושנים ספורות), נגישה יותר לתצפית וניתן לעקוב אחרי התפתחותה בשיטתיות ולאורך זמן.
הסוקצסיה נעצרת כשהחברה השלטת במקום היא חברת השיא, הנקראת חברת קליימקס, הכוללת את הצמחים המותאמים ביותר במקומם הטבעי בנקודת זמן. בשלב זה נוצרות קבוצות צמחים אופייניות כאשר כל צמח בקבוצה מוצא את מקומו הטוב ביותר בתנאי התחרות[9] כך נוצרות חברות צמחים אופייניות לביוטופ. הסוקצסיה היא הבסיס של תהליך האבולוציה של עולם הצומח.[10]
חברות צמחים
- ערך מורחב – פיטוסוציולוגיה
חגורת הצומח בהרים
תופעת "חגורת הצומח" בהרים גבוהים מדגימה שינויים בצמחייה ככל שמטפסים במעלה ההר. שינויים אלו נובעים בעיקר מהבדלים בתנאי הסביבה בגבהים שונים כמו טמפרטורה (מקובל לחשב שהטמפרטורה יורדת ב-0.6 מעלות לכל 100 מטר גובה), כמות משקעים, קרינה ורוחות. התופעה קיימת בכל האזורים הפיטוגאוגרפים. תופעה זו נחקרה לראשונה ביסודיות על-ידי אלכסנדר פון הומבולדט, כאשר חצה את הרי האנדים ב-1802 וביסס שיטה גרפית לתיאור השינויים בצמחייה בהתאם לגובה.[11]
חגורות הצומח האופייניות בהרים גבוהים (לפי גובה):
- חגורה נמוכה: לרוב מדובר בחורש ים תיכוני או יערות מעורבים של עצים רחבי עלים וצמחים שונים בהתאם לאזור הפיטוגיאגרפי.
- חגורה תת-אלפינית: בגובה בינוני, הטמפרטורות יורדות וכמות המשקעים עולה. הצמחייה עשויה לכלול יערות מחטניים או יערות מעורבים של מחטניים ורחבי עלים נשירים.
- חגורה אלפינית: מעל קו העצים, הצמחייה הופכת להיות נמוכה (בתה) וכוללת שיחים נמוכים, גאופיטים, וטונדרה של עשבים חד-שנתיים עוד. הצמחים כאן מותאמים לתנאי קור ורוחות חזקות.
- חגורה קפואה: בפסגות ההרים הגבוהים ביותר, התנאים קשים במיוחד וכוללים טמפרטורות נמוכות מאוד, רוחות חזקות וכיסוי שלג רוב השנה. הצמחייה כאן דלילה מאוד ועשויה לכלול רק שיחים נמוכים וחסונים במיוחד.
חברות צמחים בישראל
ביוטופים של הצומח של ישראל
צמחיית ישראל הטבעית כוללת כ-2600 מינים הנכללים ב כ-130 משפחות. הגורם הבסיסי המשפיע על תפוצת הצומח בישראל הוא חלוקה לפי האזורים הפיטוגאוגרפים: בנוסף קיימים גורמים משתנים כמו טמפרטורות קיצוניות, טופוגרפיה, משקעים, סוג הקרקע ועוד. במבט גאוגרפי נמצאת ישראל באזור סף - המדבר: אקלים המשתנה בתדירות גבוהה בין תנאי מדבר, אזורים יבשים למחצה (סמי-ארידים) ואזורים גשומים ואף קפואים בחורף ואינו תמיד חופף לאזורים אלה. שינויי האקלים בעשורים האחרונים גורמים לתופעות של מידבור וחפיפה בין האזורים השונים.
- ערך מורחב – הצומח הים-תיכוני בישראל
על אף היות ארץ - ישראל מרחב מצומצם וזעיר גאוגרפית, הוא מצטיין במגוון של חברות צמחים וביוטופים שונים צמודים זה לזה. מהביוטופ האלפיני שבחרמון ועד לצחיחות מדבר הרי אילת. ניתן להבחין בחברות צמחים ייחודיות לאזורים (ביוטופים) אפיינים: בכל ביוטופ מתקיים מגוון ביולוגי (bio-diversity) שמטבעו מהווה קלימקס של המערכת הביולוגית (biosystem). הרכב חברות הצמחים תלוי גם בסוג הקרקע, הגובה מעל פני הים, שיפוע המדרון, השפעת הרוחות וכמות המשקעים.
דוגמאות
יער: עצים, מטפסים ושיחים
בהגדרת יער (הכוונה היא ליער טבעי בלבד) נכללים:
- חברת אלון מצוי, אלה ארץ ישראלית, עוזרד קוצני, אחירותם החורש ואחרים. נפוץ בהרי ירושלים, הכרמל וחלק מגבעות הגליל התחתון. תצורה המהווה גם דגם אופייני לחורש ים-תיכוני.
- חברת אלון התבור כוללת יותר עצים ומטפסים המתאימים לאזורים גשומים. אלה ארץ ישראלית, ער אציל, לבנה רפואי, ואחרים. נבדלת מחברת אלון מצוי בהסתגלות לתנאי קור ולחות, ולכן צמיחה לגובה וליצירת עצים רחבי נוף. נפוצה בגליל המערבי, הגליל התחתון והעליון.
- חברת אלון התולע, אלה אטלנטית, ער אציל, קטלב ואחרים. מאופיינת בעמידות רבה יותר לקור ואף לשלג. נפוצה בגליל העליון, מרגלות החרמון וצפון הגולן.
השונות בזני האלון מאפיינת את האבולוציה של הסתגלות מינים לתנאי הסביבה. אלון מצוי הוא ירוק עד, בדרך כלל נמוך כשיח צפוף עלווה, בעל עלים קטנים וקוצניים. אלון התבור הוא נשיר, בעל עלים גדולים ויוצר נוף רחב. אלון התולע גם הוא נשיר ומאופיין בעלים גזורים ושעירים המקנים עמידות לתנאי קור.[12]
חורש
חורש הוא צמחייה צפופה של עצים נמוכים, שיחים וצמחייה עשבונית: בדרך כלל חברת האלון המצוי. בישראל, כמו בשאר האזור הים-תיכוני, נפוץ חורש ים-תיכוני, במיוחד בכרמל, בהרי יהודה ובשיפולי הגליל התחתון.
חורש החרוב ואלת המסטיק: נפוץ באזור סלעי כורכר וחוליות השרון יחד עם שיחים נמוכים המסתגלים לרוח, חול ומליחות גבוהה כמו לענה חד-זרעית. בשנים האחרונות נפגע החרוב ממחלה, ולכן נמצא החורש בשלב סוקסציה.
יער-פארק
יער פתוח או "יער פארק" הוא אזור שבו שטחים פתוחים משולבים ביער אלון התבור, אלה ארץ ישראלית וקידה שעירה ולכן משמש תדיר לרעיה. בדרך כלל מרובים בו גאופיטים כמו חצב, עירית גדולה ונפוצים הנרקיס והכלנית וצמחייה עשבונית.(שעורת התבור, אם החיטה וקטניות).
גריגה
גָּרִיגָה (בעברית: שִׂיחִיָּה) היא ביוטופ של עצים נמוכים ושיחים גבוהים לעיתים צפופים, המתאימים לאזור פיטוגאוגרפי סהרו - ערבי וגם אירנו - טורני. בישראל בעיקר נוף של חורש ים תיכוני שנשרף או ניזוק מרעיית יתר ופעילות אחרת של האדם, ולכן איננו בשלב ההתפתחות הסופית (קלימקס). אופייני: קידה שעירה, בר-זית, לוטם שעיר מרווה לסוגיה ועוד.
בתה
בָּתָה היא חברת צמחים של שיחים נמוכים, לפעמים גם עצים שמתפתחים לגובה נמוך (עד מטר) בלבד, אופייניים לאזורים ערבתיים (בתה ים תיכונית) או ביוטופים שלא הגיעו לקלימקס בגלל רעיית יתר או שריפות. מבחינים בין בתה ים-תיכונית ובתת ספר (בתה הצומחת באזור - מדברי למחצה). בישראל קיימת בתה בגבעות שולי הנגב, הרי יהודה, בקעת הירדן, ומאופיינת בסירה קוצנית, חרחבינה מכחילה, לוענית מצויה, שיחים ובני שיח בינוניים וקטנים כמו קידה שעירה, גלונית, אחירותם החורש, צלף, צמחייה חד-שנתית וגאופיטים. לעיתים הבתה היא תוצר של השמדת החורש הטבעי על-ידי כריתה, רעיית - יתר או שריפה ולכן עדיין לא בשלב הקלימקס של הביוטופ.
ביוטופים נוספים
בנוסף לעיל קיימים בישראל ביוטופים נוספים וייחודיים לחולות הנגב, שפת נחלים, מעזבות, ביצות ושמורות טבע ועוד הכוללים גם צמחים ובעלי חיים אנדמיים. בעשורים האחרונים נפוצים בארץ צמחים ובעלי חיים פולשים מרחבי העולם, חלקם גורמים לנזק לטבע המקורי כמו שיטה כחלחלה ויקינתון המים בצומח, הדררה והמיינה בעופות. הביוטופים הם לעיתים דינמיים והרכב חברות הצמחים משתנה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מפת החבלים הפיטוגאוגרפים של ארץ ישראל באתר מט"ח
צמחים, תפוצה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ מיכאל זהרי, גאובוטניקה:, השומר הצעיר, 1955
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value). Original created for The Encyclopedia of Earth, specific author attribution not provided
- ^ מיכאל זהרי, נופי הצומח של הארץ, תל-אביב: עם עובד, 1980, עמ' 1-16
- ^ היסטוריה, צילומי לוויין וצמחיית ארץ-ישראל (פיטוגיאוגרפיה), באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ גאובוטניקה, באתר אקולוגיה וסביבה
- ^ מה זה ecosystem בעברית – פירוש ecosystem בעברית | Wellisch, באתר www.wellisch.co.il
- ^ חברות צמחים, באתר www.lib.cet.ac.il
- ^ סוקצסיה - מאגר הידע על קצה המזלג, באתר www.246.co.il
- ^ Kenneth A. Anyomi, Brad Neary, Jiaxin Chen, Stephen J. Mayor, A critical review of successional dynamics in boreal forests of North America, Environmental Reviews 30, 2022-12, עמ' 563–594 doi: 10.1139/er-2021-0106
- ^ מיכאל זהרי, עולם הצמחים, תל-אביב: עם עובד, 1965, עמ' 9-26
- ^ אנדריאה וולף, המצאת הטבע., ישראל: שוקן, 2017, עמ' 98-105
- ^ מיכאל זהרי, נופי הצומח של הארץ, ירושלים: עם עובד, 1980, עמ' 11-19
| ביולוגיה | |
|---|---|
|