פונקציית החלוקה (תורת המספרים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דיאגרמות יאנג של החלוקות השונות של המספרים 1 עד 8. כל הדיאגרמות באותו הצבע הן כל החלוקות האפשריות של מספר.

בקומבינטוריקה ובתורת המספרים, חלוקה של מספר טבעי היא הצגה שלו כסכום של חלקים, כמו 5=3+1+1. שתי חלוקות שההבדל היחיד ביניהן הוא סדר הרכיבים, נחשבות לאותה החלוקה. החלוקות מופיעות בתחומים שונים בקומבינטוריקה, כגון פולינומים סימטריים ותורת ההצגות של החבורה הסימטרית.

מספר החלוקות השונות של n נקרא פונקציית החלוקה של n, ומקובל לסמנו p(n). לדוגמה:

p(3)=3,3=1+2=1+1+1p(4)=5,4=1+3=2+2=1+1+2=1+1+1+1

עבור הערכים n=1,2,,10 פונקציית החלוקה מקבלת את הערכים p(n)=1,2,3,5,7,11,15,22,30,42. ערכי הפונקציה גדלים במהירות, לדוגמה:

p(100)=190569292p(1000)2.41031

ג. ה. הארדי ורמנוג'אן הוכיחו ב-1917[1] את הנוסחה האסימפטוטית p(n)eπ2n/343n. לצורך כך הם השתמשו בתאוריה של תבניות מודולריות, שהם היו ממייסדיה, כשהמציאו את "שיטת המעגל" לצורך הערכת המקדמים של פונקציית תטא המתאימה לפונקציית החלוקה

g(q)=p(n)qn=m1(1qm)1

בין התכונות המפתיעות של פונקציות החלוקה אפשר למנות את הקונגרואנציות שגילה רמנוג'אן: לכל n מתקיים כי p(5n+4) מתחלק ב-5. באופן דומה p(7n+6) מתחלק ב-7, ו-p(11n+6) מתחלק ב-11. תוצאות אלה קשורות במספרים מצולעים. מאוחר יותר התגלה גם שהמספרים p(17303n+237) מתחלקים ב-13. בשנת 2000 הוכיח קן אונו שזהויות כאלו קיימות לכל מספר ראשוני ומספר שנים לאחר מכן תוצאה זו הורחבה לכל מספר שלם שזר ל-6.

פונקציה יוצרת

את פונקציית החלוקה חקר לראשונה לאונהרד אוילר, שמצא עבור הפונקציה היוצרת שלה פירוק למכפלה אינסופית n=0p(n)xn=k=1(1xk)1, צעד שבמידת מה נחשב לראשיתה של תורת המספרים האנליטית.

הפירוק פשוט להוכחה באמצעות הנוסחה לסיכום טור הנדסי:

k=1(1xk)1=k=1i=0xki

מספר הפעמים שהאיבר xn יתקבל בפתיחת המכפלה באגף ימין הוא בדיוק p(n) מכיוון ש-i קובע באופן יחיד את מספר הפעמים שהמספר k מופיע בחלוקה נתונה.

מאותו הטעם, באופן כללי הפונקציה היוצרת של מספר החלוקות בהן מופיעים רק מספרים מקבוצה A הוא kA(1xk)1.

באמצעות מניפולציה על הפונקציה היוצרת, נובעת ממשפט המספרים המחומשים נוסחת הנסיגה:

p(n)=k{0}(1)k1p(npk)=p(n1)+p(n2)p(n5)p(n7)+p(n12)+

כאשר pn=n(3n1)2 הוא המספר המחומש המוכלל ה-n-י. זהו סכום סופי, מכיוון ש-p(0)=1 (סכום ריק) ולכל k<0 מתקיים p(k)=0.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Hardy, G. H.; Ramanujan, S., Asymptotic formulae in combinatory analysis., J. Lond. M. S. Proc. (2) 17, 75-115 (1917); הופיע גם ב- Hardy, G. H. and Ramanujan, S. "Asymptotic Formulae in Combinatory Analysis." Proc. London Math. Soc. 17, 75-115, 1918

ca:Partició