פואנט נואר
| מדינה |
 הרפובליקה של קונגו |
|---|---|
| גובה | 14 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ צפיפות | 630 נפש לקמ"ר (2007) |
| קואורדינטות | 4°56′16″S 15°54′00″E / 4.9377°S 15.9°E |
|
(למפת תבנית:מפת מיקום/ רגילה) [[קובץ:תבנית:מפת מיקום/|250px|]]<div style="position:absolute; left:{{נקודת מיקום/חישוב תבנית:מפת מיקום/|קו=אורך|אורך= שגיאה בביטוי: תו פיסוק בלתי מזוהה, "["|רוחב=|עליון=תבנית:מפת מיקום/|תחתון=תבנית:מפת מיקום/|ימין=תבנית:מפת מיקום/|שמאל=תבנית:מפת מיקום/}}%; top:{{נקודת מיקום/חישוב תבנית:מפת מיקום/|קו=רוחב|אורך=|רוחב=|עליון=תבנית:מפת מיקום/|תחתון=תבנית:מפת מיקום/|ימין=תבנית:מפת מיקום/|שמאל=תבנית:מפת מיקום/}}%;"> תבנית:מפת מיקום/ | |
פואנט נואר (בצרפתית: Pointe-Noire) היא הבירה הכלכלית של הרפובליקה של קונגו והעיר השנייה בכמות האוכלוסייה לאחר הבירה ברזוויל. מעמדה של העיר משנת 2004 הוא של מחוז אוטונומי. לפני כן העיר הייתה בירת מחוז קוילו. העיר שוכנת על חוף האוקיינוס האטלנטי.
היסטוריה
שם העיר ניתן לה על ידי יורדי ים פורטוגלים שראו הרים שחורים וכינו את המקום Ponta Negra (הנקודה השחורה) במאה ה-15. רק בשנת 1848 החלה התיישבות אירופאית באזור על ידי הצרפתים ששלטו באזור לאחר הסכם שעשו עם תושבי המקום בני העם לוֹאָנְגוֹ. במקום הוקם כפר דייגים.
עם ייסוד אפריקה המשוונית הצרפתית בשנת 1910, הותר לחברות צרפתיות להתפתח גם באזור זה. לצורך כך היה חשוב לקשר בין ברזוויל שבה היו הרציפים הצרפתיים בנהר קונגו ובנהר אובנגי לחוף האוקיינוס האטלנטי. במורד נהר הקונגו אחרי ברזוויל יש אשדים שלא מאפשרים לספינות לשוט שם, ולכן לא ניתן להשתמש בנהר עצמו לקישור לאוקיינוס. לכן החלה הקמה מסילת ברזל בשנת 1921 בין ברזוויל לבין החוף האטלנטי. ב-22 במאי 1922 נוסדה פואנט נואר בחוף האטלנטי. ב-1927 בעיר היה מקור מים והיו בה 3,000 תושבים. ב-1932 הוקם שדה תעופה וב-1934 החלה לפעול מסילת הברזל קונגו-אוקיינוס (Chemin de fer Congo-Océan). ב-1936 הוקם בית החולים הראשון ובאותה שנה הבנק של אפריקה המערבית (BAO) פתח סניף ראשון בעיר. ב-1942 הגיעה לנמל הימי של פואנט נואר האוניה הראשונה ואז העיר הוכרזה כעיר הנמל של אפריקה המשוונית הצרפתית.
ב-1950 אוכלוסיית העיר הגיעה ל-20 אלף והפכה לבירת אפריקה התיכונה, כאשר ברזוויל שימשה כבירת אפריקה המשוונית הצרפתית. ב-1960 כאשר הרפובליקה של קונגו קיבלה עצמאות העיר הייתה העיר המודרנית ביותר במדינה. ב-1980 התגלה בעיר נפט ואוכלוסייתה הוכפלה עד 1982. בשנת 1994 הגיע מספר התושבי ל-360,000.
תגלית הנפט בעיר הפכה את העיר למובילה בתעשיית הנפט ברפובליקה של קונגו ואחת הגדולות במרכז אפריקה. בנוסף לתעשיית הנפט בעיר נפוצה גם תעשיית הדגה וכריית אשלג.
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
- פואנט נואר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)