פאני ואלכסנדר
פאני ואלכסנדר (בשוודית: Fanny och Alexander) הוא סרט קולנוע משנת 1982, האחרון שביים אינגמר ברגמן (הוא ביים מאוחר יותר רק עבודות לטלוויזיה ולתיאטרון). הסרט נוצר תחילה כמיני סדרת טלוויזיה ועבר עריכה נוספת, לסרט באורך 188 דקות. בנוסף יצא לאור התסריט כספר ב-1987 גם בעברית[1].
עלילה
הסרט סוקר שנה אחת בתחילת המאה העשרים בחייה של משפחה שוודית בעלת תיאטרון בעיר שדה קטנה. בסרט מתוארים שני ילדים, פאני (Pernilla Allwin) ואלכסנדר (Bertil Guve), שגרים במשפחה מורחבת תוססת וחילונית, בעשור הראשון של המאה. הם שמחים בחברת הוריהם, דודיהם ודודניהם, עד שאביהם (Allan Edwall) מת במפתיע. אימם (אווה פרולינג), שרוצה דמות אב עבור ילדיה, מתחתנת בשנית. בעלה החדש (Jan Malmsjö) הוא כומר צדקן, שתלטן וחסר שמחת חיים.
האם והילדים סובלים מאוד מהאב החדש ולא מצליחים ליזום גירושים בעצמם. הדודים הביולוגים של הילדים מביאים לעזרתם את ידיד המשפחה הסוחר היהודי (Erland Josephson). כשהוא מספק סחורה לכומר, הוא מזמין את הילדים לברוח בכרכרה שלו. בביתו של היהודי, פוגשים הילדים את בנו בעל הלקות (Stina Ekblad), שהוא גאון בקבלה, אך גר כאסיר בחדר מרופד. אחרי בריחת הילדים, הדודים מאלצים את הכומר לחתום על מסמכי הגירושין.
הסרט “פאני ואלכסנדר” אמור היה להיות סרטו האחרון של ברגמן ובכך לסכם ארבעה עשורים של עשייה קולנועית, ועל־כן הוא עמוס במוטיבים אוטוביוגרפיים, וגם באלמנטים תמטיים וצורניים המוכרים מסרטיו הקודמים.[2]
לקריאה נוספת
- דני מוג'ה, אהבנו כל כך – 100 סרטי מופת, מפה - מיפוי והוצאה לאור, 2003, הערך "פאני ואלכסנדר", עמ' 248–250
קישורים חיצוניים
אינגמר ברגמן: חודר לנפש הצופה במבט קולנועי אחד: פודקאסט להאזנה של תוכנית הרדיו "גיבור תרבות" בהגשת יונתן גת, דוד גורביץ' ודן ערב
הערות שוליים
- ^ מאיר שניצר, המלט, נסיך שוודי, כותרת ראשית, 20 בינואר 1988
- ^ פאני ואלכסנדר, באתר סינמטק ירושלים