עמליה מרגולין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תבנית {{אישיות}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

עמליה מרגולין (8 במרץ 195928 בפברואר 2018) הייתה קולנוענית, במאית ויוצרת דוקומנטרית ישראלית. הייתה נשואה לרון מרגולין.

מרגולין למדה בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 2018 נפטרה מרגולין ממחלת הסרטן[1].

קריירה מקצועית

לאורך השנים שימשה, במקביל ליצירתה הטלוויזיונית והקולנועית, כמרצה לקולנוע.

החל משנת 2018 מוענק פרס לזכרה של הקולנוענית מרגולין, לתלמידים מצטיינים בבית הספר הירושלמי לקולנוע "מעלה"[2].

יצירותיה

מרגולין הייתה במאית ויוצרת מוערכת. בין עבודותיה ניתן למנות את היצירות הבאות[3]:

סרטים

  • "המשפט – סיור מודרך" (1994)
  • "חובו של אהרון כהן" (1999)
  • "מאה ילדים שלי" (2003)
  • "הלוואי שתמותי" (2011)
  • "סיפור שמתחיל בפוסט" (2015)

סדרות

  • "היהודים החדשים" (2003)
  • "פרנקו וספקטור" (2003–2004) יחד עם יוסף פיצ'חדזה
  • "שיעור חופשי" (2005)
  • "שמונה עשרה" (2010)
  • "בקרוב אהבה" (2011)
  • "הטיול הגדול" (2014)
  • "המכון לרפואה משפטית" (2017)
  • "ההחלטה" (2017–2018)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים