עמוס גוטמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמוס גוטמן
קובץ:AmosG.jpg
תקופת הפעילות עד ל-1993

עמוס גוטמן (10 במאי 195416 בפברואר 1993) היה במאי קולנוע ישראלי.

קורות חייו

גוטמן נולד בשם טיבריוס ביישוב סיטה בוזאולוי (אנ') במחוז קובאסנה בטרנסילבניה, רומניה, ועלה לארץ בגיל 7. הוא למד קולנוע בבית הספר "בית צבי" ובין השנים 1976–1982 ביים ארבעה סרטים קצרים: "פרמיירות חוזרות", "מקום בטוח", "סיפורי בדים" ו"נגוע".

בשנת 1983 ביים את סרטו הראשון באורך מלא, "נגוע" (אין קשר לסרט הקצר בן אותו השם, ושניהם סרטים שונים ומכונים "נגוע הקצר" ו"נגוע הארוך"). לאחר מכן ביים עוד שלושה סרטים - "בר 51" (1985), "חימו מלך ירושלים" (1987) ו"חסד מופלא" (1992).

גוטמן היה הומוסקסואל גלוי, ומרבית סרטיו (פרט ל"חימו מלך ירושלים", סיפור העוסק בזוועות מלחמת העצמאות דרך עיניהם של הפצועים המאושפזים, על פי סיפור של יורם קניוק) עסקו בהוויה ההומוסקסואלית, והאחרון שבהם במחלת האיידס. שחקנים ישראלים רבים התגלו בסרטיו של גוטמן ונתנו בסרטיו את הופעותיהם המרגשות והזכורות ביותר. כך יונתן סגל ב"נגוע", אלון אבוטבול ב"בר 51", ושרון אלכסנדר, אקי אבני ורבקה מיכאלי ב"חסד מופלא".

גוטמן היה חלק מקבוצת קי"ץ של במאי קולנוע ישראלים שקראו לעידוד סרטי איכות על חשבון הקולנוע המסחרי. בתקופת יצירתו הקצרה הצליח גוטמן ליצור שפה קולנועית עשירה ומסוגננת, והיווה קול ייחודי ומסקרן בקולנוע הישראלי. בסרטיו ניכרים הן תשומת הלב הקפדנית לצדדים הוויזואליים והגרפיים (איפור, תנועות מצלמה וכו') והן לתכנים ייחודיים. בשנת 1993 נפטר גוטמן ממחלת האיידס שבהּ לקה[1], ואשר עם השלכותיה ומורכבויותיה התמודד בסרטו האחרון "חסד מופלא".

גוטמן נקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.

לאחר מותו

בשנת 2007 יצא מארז DVD הכולל את כל סרטיו של גוטמן, בהוצאת האוזן השלישית.

בשנת 2014 יצא הסרט "גוטמן כפול חמש" שהפיק יאיר הוכנר העוסק בדמותו של עמוס גוטמן[2].

ביוני 2015, במלאת 40 שנה לאגודת הלהט"ב, נכלל גוטמן ברשימת 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב[3].

באוגוסט 2024 יצא הסרט הדוקומנטרי "טאבו: עמוס גוטמן", בבימוי שאולי מלמד ובהפקת גיל סימה, העוסק בחייו וביצירתו של גוטמן[4][5].

פילמוגרפיה

סרטים באורך מלא

סרטים קצרים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים