עור התוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תבנית {{אנטומיה}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.
מבנה האוזן

עור התוף או הקרום התופי הוא קרום דק המצוי באוזן ומפריד בין האוזן החיצונית לאוזן התיכונה.

עור התוף מורכב משלוש שכבות: המשך העור של תעלת השמע החיצונית- אפיתל קשקשי, שכבה רירית המתנפחת כאשר האוזן מודלקת- אפיתל נשימתי, ושכבה העשויה שתי וערב ותפקידה לכווץ את עור התוף- סיבי קולגן. החיצוני ביותר הוא האפיתל הקשקשי (לכיוון תעלת השמע) והפנימי ביותר הוא האפיתל הנשימתי.

צורתו של קרום התוף כחרוט שטוח, קוטרו כ-8 מ"מ ועוביו קטן מחצי מ"מ. הוא דק ומתוח כראש תוף, ומכאן שמו, ורוטט כאשר גלי הקול, שעברו דרך תעלת השמע, פוגעים בו. תדירות התנודות הללו כתדירות גלי האוויר המכים בו.[1]

עור התוף מגביר ומעביר את גלי הקול שנקלטים מהאוויר החיצוני לעצמות השמע הקטנות (Ossicles) שבאוזן התיכונה, שבסופו של דבר נקלטים על ידי האיבר הקורטי שבאוזן הפנימית ואותותיהם מועברים דרך העצב השמיני לקורטקס באזור הטמפורלי במוח, לצורך קליטה והבנה.

נקב או קרע בעור התוף יכולים להוביל לאיבוד שמיעה הולכתי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עור התוף בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים

  1. ^ ד"ר לואיס תומאס, סוזאן שיפלביין, ג'ניפר גורהאם אקרמן, יאן אנדרסון, מרגרט סדין, מאיה פינס, תרגום: ד"ר עמוס כרמל, גוף האדם המכונה שלא תיאמן, תל-אביב: ספריית מעריב ונשיונל ג'יאוגרפיק, תשמ"ט 1989, עמ' 281-290
ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.