עדנה קלארק הול
עדנה קלארק הול (באנגלית: Edna Clarke Hall; 29 ביוני 1879 – 16 בנובמבר 1979) הייתה אמנית צבעי מים, חריטים, ליטוגרפית ושרטטת אנגלייה, הידועה בעיקר בזכות האיורים הרבים שלה לרומן "אנקת גבהים" מאת אמילי ברונטה.[1]
קורות חייה
עדנה נולדה למשפחת ווה בספירבורן, כפר זעיר בשדות הכשות של מחוז קנט, והיא הייתה העשירית מבין שנים עשר ילדיו של הפעיל החברתי בנג'מין ווה שהיה מייסד החברה הלאומית למניעת אכזריות לילדים.[2] בשנת 1881 הם עברו לסאות'גייט, ובשנת 1889, לאחר שאביה התפטר מעבודתו כדי להתמסר ל-NSPCC, התיישבה המשפחה בסנט אלבנס, הרטפורדשייר.[3]
עדנה ווה הצעירה גילתה כישרון מוקדם לציור. כשהייתה בת ארבע-עשרה, חבר של אביה, ויליאם קלארק הול (1866–1932) דאג לה להיכנס לבית הספר לאמנות של סלייד. בעודה שם לימד את עדנה הנרי טונקס, "המורה הנודע והנורא ביותר בדורו".[4] היא למדה לצד גוון ואוגוסטוס ג'ון, אידה נטלשיפ, אמברוז מקאבוי ואלברט רתרסטון, ועשתה רישומים ותחריטים רבים של חבריה החדשים. היא זכתה בפרסים ותעודות רבות על רישומיה ובשנת 1897 הוענקה לה מלגת סלייד. אף על פי שקיימים כמה ציורי שמן, שצוירו בהדרכתה של גוון ג'ון, המדיום המועדף על עדנה כציירת היה צבעי מים.[5]
נישואיה
עדנה בת ה-19 התחתנה עם ויליאם קלארק הול ב־22 בדצמבר 1898. אף שעודד ותמך בלימודי אשתו, היו מתחים בין שאיפותיה האמנותיות של עדנה לבין הציפייה של בעלה שהיא תתאים לתפקיד המסורתי של נשים. בשני העשורים הבאים אמנותה של עדנה קלארק הול הפכה לפעילות אישית מאוד המשותפת רק לחברים קרובים והוצגה מדי פעם בתערוכות קבוצתיות.
זמן קצר לאחר נישואיהם שכרו בית מהמאה השש עשרה בשם 'טומקינס הגדול'[6] בית זה הזכיר לעדנה את "אנקת גבהים" מאת אמילי ברונטה, מה שגרם להשראה הראשונה מתוך האיורים הרבים של סצנות מהרומן שהיא תיצור. למשך שארית חייה האמנותיים קלארק הול הוסיפה רישומים ל"אנקת גבהים" בתקופות של משבר רגשי. הם תיארו סצנות כמו "קתרין הנבוכה בוכה על היתקליף הנעדר" ו"היתקליף תומך בקתרין הגוססת". אחד הרישומים שלה מהסצנה האחרונה היה כתוב עם הציטוט 'תן לי לבד! אם טעיתי, אני מת על כך' .
מלבד "אנקת גבהים", בניה של עדנה, ג'סטין (נולדה ב־1905) ודניס (1910–2006) היו נושאים מרכזיים לאמנותה. לעיתים קרובות היא ציירה אותם בזמן שהם עסקו בעניינהם, ויצרה דיוקנאות עדינים אך לא סנטימנטליים, בדרך כלל בצבעי מים.
בשנת 1914 שכנע הנרי טונקס את תלמידתו לשעבר לקיים תערוכה של אישה אחת בגלריות Chenil בלונדון. תערוכה זו זכתה להצלחה גדולה, כאשר ביקורת אחת תיארה אותה כ"ציירת רגישה ואקספרסיבית והתפעלת מהשימוש בצבע ה"אינדיבידואלי והיצרי" שלה.
התמוטטות וזהות אמנותית
עדנה קלארק הול סבלה מהתמוטטות עצבים בשנת 1919. בעזרתם של טונקס והפסיכולוג הנרי הד היא התייחסה לחלק מהבעיות בנישואיה והצליחה לאושש את זהותה האמנותית. בשנת 1922 הקים בעלה סטודיו בכיכר הדרומית, גריי אין, שם תוכל לעבוד. בין השנים 1924–1941 הציגה באופן קבוע בגלריית Redfern בלונדון. התערוכה שלה בשנת 1926 הביאה לכך שמבקרת האמנות של הטיימס הכריזה עליה כ"אמנית הכי דמיונית באנגליה".[7]
עדנה קלארק הול כתבה ופרסמה שני כרכים של שירה: שירים (1926) והיבטים (1930). שלושה שירים מ'תמונות השירים' שלה, ששילבו איור וטקסט באופן שמזכיר את ויליאם בלייק, מופיעים כליטוגרפיות ב'היבטים'.
ויליאם קלארק הול קיבל תואר אבירות בשנת 1932 על פועלו למען רפורמה בחוק הילדים, ובשלב זה אשתו הפכה ליידי קלארק הול. הוא נפטר מאוחר יותר באותה שנה. קרן נאמנות הוקמה על ידי חבריהם כדי לאפשר לעדנה לשמור על הסטודיו שלה ולהמשיך לעבוד.
בשנת 1939 נערכה רטרוספקטיבה של רישומיה במנצ'סטר.
בשנת 1941 הסטודיו של קלארק הול בלונדון נהרס, יחד עם חלק ניכר מעבודתה, במהלך הבליץ.
מותה
אובדן הסטודיו שלה היה מכה הרסנית. קלארק הול ציירה בהדרגה פחות ופחות עד שהפסיקה לחלוטין בתחילת שנות החמישים.
היא חיה את שארית חייה עם אחייניתה ובת זוגה, מרי פירנלי סנדר, עד מותה, בת 100, ב־16 בנובמבר 1979.
קישורים חיצוניים
מדיה וקבצים בנושא עדנה קלארק הול בוויקישיתוף המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.הערות שוליים
- ^ Tate, Lady Edna Clarke Hall 1879–1979, Tate (באנגלית)
- ^ Denis Clarke Hall, The Independent, 2006-08-08 (ב־English)
- ^ Alison Thomas, ‘Hall, Edna Clarke, Lady Clarke Hall (1879–1979)’, Oxford Dictionary of National Biography, Oxford University Press, 2004 accessed 3 Feb 2012
- ^ Ian Chilvers, The Oxford Dictionary of Art, Oxford University Press, 2004-01-01, ISBN 978-0-19-860476-1. (באנגלית)
- ^ Abbott and Holder, web.archive.org, 2010-07-20
- ^ Tate, ‘Catherine Earnshaw and Heathcliffe at Wuthering Heights’, Lady Edna Clarke Hall, c.1910–11, Tate (באנגלית)
- ^ The Times, 9 February 1926. Quoted by Alison Thomas, ‘Hall, Edna Clarke, Lady Clarke Hall (1879–1979)’, Oxford Dictionary of National Biography, Oxford University Press,