סנסנה (אתר מקראי)
סַנְסַנָּה הייתה עיר בדרום נחלת יהודה בתקופת המקרא.
היסטוריה
העיר מוזכרת בספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ל"א כעיר שירשו שבט יהודה ביחד עם הערים צקלג ומדמנה.
יש הסוברים שמקור השם סנסנה הוא על שם החלק מעץ התמר הנקרא סַנְסַן או סַנְסַנָּה, כפי שניתן ללמוד מהפסוק בשיר השירים "אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו",[1] ישנם כמה פרשנויות באיזה חלק מדובר. יש הסוברים שמדובר בראש הדקל הנראה ככיפה, ויש הסוברים שזו הבליטה הנותרת לאחר כריתת ענף מדקל.
המקום זוהה עם חירבת א-שמסאניאת,[2] אתר גדול מן התקופה הישראלית במרחק 16 ק"מ בקירוב מצפון מזרח לבאר שבע, בקצה השלוחות הדרומיות של הרי יהודה. זיהוי זה מסתייע בזיהויה של מדמנה עם ח'רבת אם דימנה השכנה.[3][4]
היום מזוהה סנסנה כ-2 ק"מ דרומית מזרחית מהנקודה בה שוכן היישוב סנסנה היום.
בספר יהושע, פרק י"ט, פסוק ה' ובספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק ל"א לא מוזכרת סנסנה ובמקומה מוזכר מקום בשם "חצר סוסה" אולי אירעו חילופים אלה בגלל הדמיון בין סנסנה לסוסה.[5]
גלריית תמונות
-
חורבות ונוף בראש הגבעה -
בורות בחירבת א-שמסאניאת -
חורבות על הגבעה של חירבת א-שמסאניאת -
חורבות מבנה בחירבת א-שמסאניאת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מגילת שיר השירים, פרק ז', פסוק ט'.
- ^ עוד על החילוף סנסנה-שמסמאת, ניתן למצוא אצל יוחנן אהרוני, ארץ ישראל בתקופת המקרא: גאוגרפיה היסטורית, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, תשמ"ח, עמ' 100
- ^ אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, כרך ה, ירושלים: מוסד ביאליק, 1968, עמ' 1069
- ^ שמואל אחיטוב, יהושע, רעננה: האוניברסיטה העברית בירושלים עם עובד י"ל מאגנס, 1995, מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא, עמ' 381
- ^ יוחנן אהרוני, כתובות ערד, ירושלים: מוסד ביאליק, 1986, עמ' 62