סנט לורנס (אי)
 | |
| מפה של האי סנט לורנס | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום | ים ברינג |
| קואורדינטות | 63°21′44″N 170°16′02″W / 63.36222°N 170.26722°W |
| שטח | 4,640.1 קמ"ר |
| אורך | 140 ק"מ |
| רוחב | 35 ק"מ |
| גובה מרבי | הר אטוק, 630 מטר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה | אלסקה, ארצות הברית |
| אוכלוסייה | 1,352 (2010) |
| צפיפות | 0.28 תושבים/קמ"ר (נכון ל־2010) |
| עיר ראשית | גאמבל (701) |
סנט לורנס (באנגלית: St. Lawrence, ביופיקית סיבירית תיכונית: Sivuqaq, ברוסית: Остров Святого Лаврентия) הוא אי הממוקם ממערב לאלסקה בים ברינג, דרומית למצר ברינג. הכפר גאמבל, הממוקם בכף הצפון-מערבית של האי, נמצא במרחק של 58 קילומטרים מחצי האי הצ'וקצ'י ברוסיה המזרחית. האי הוא חלק מאלסקה, אך קרוב יותר לרוסיה מאשר לאלסקה. האי סנט לורנס נחשב לאחד החלקים החשופים האחרונים של הגשר היבשתי שחיבר פעם בין אסיה לצפון אמריקה בתקופת הפליסטוקן.[1] זהו האי השישי בגודלו בארצות הברית והאי ה-113 בגודלו בעולם. הוא נחשב לחלק מהמחוז הוולקני של ים ברינג.[2] Sorex jacksoni הוא מין יונק ממשפחת החדפיים המצוי רק באי סנט לורנס.[3]
גאוגרפיה
לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית מגדירה את האי סנט לורנס בקבוצת בלוק 6, מסכת מפקד אוכלוסין 1 של אזור מפקד האוכלוסין נום, אלסקה. נכון למפקד של שנת 2000 חיו 1,292 אנשים על שטח של 4,640.1 קמ"ר.[4] אורך האי כ-140 ק"מ ורוחבו בין 13 ל-36 ק"מ. באי אין עצים, והצמח היחיד הוא Salix arctica, שגובהו לא יותר ממטר (30 ס"מ).
שפע העופות הימיים והיונקים הימיים של האי נובע בעיקר מהשפעתו של זרם אנאדיר, זרם אוקיינוס שמביא מים קרים ועשירים בחומרים מזינים מהמים העמוקים של שפת מדף ים ברינג.
מדרום לאי הייתה פוליניה מתמשכת בשנת 1999, שנוצרה כאשר הרוחות השוררות מצפון וממזרח העיפו את הקרח הנודד הרחק מהחוף.[5]
כפרים
האי כולל שני כפרים: סאבונגה וגאמבל. שני הכפרים קיבלו בעלות על רוב הקרקע באי סנט לורנס על ידי חוק הסדר התביעות של ילידי אלסקה ב-1971. כתוצאה מהבעלות על האדמה, היופיקים מסוגלים באופן חוקי למכור את השנהב המאובן וחפצים אחרים שנמצאו באי סנט לורנס.
האי מיושב כיום בעיקר על ידי יופיק סיביריים העוסקים בציד, דיג ורעיית איילי הצפון. תושבי האי סנט לורנס משבט היופיק ידועים גם במיומנותם בגילוף, בעיקר עם חומרים מיונקים ימיים (שנהב ניבתן ועצם לווייתן). האנתרופולוג לארס קרוטאק בחן את מסורות הקעקועים המסורתיות של שבט היופיק באי סנט לורנס.
היסטוריה
פרהיסטוריה
האי סנט לורנס נכבש לראשונה לפני כ-2,000 עד 2,500 שנה על ידי אנשי החוף המאופיינים בחפצים המעוטרים בסגנון אוקביק. לאתרים ארכאולוגיים באיי Punuk, ליד הקצה המזרחי של האי סנט לורנס, בקוקוליק, ליד סאוונגה ובמדרונות הגבעה שמעל גאמבל, יש עדויות לכיבוש אוקיוויק. הסגנון הדקורטיבי של Okvik הוא זומורפי ומשוכלל, מבוצע בטכניקת חריטה גסה לפעמים, עם שונות גדולה יותר מסגנונות ים ברינג הישן ו-Punuk.
אתרים ארכאולוגיים מרכזיים בגאמבל נחפרו על ידי אוטו גייסט ואיבאר סקארלנד מאוניברסיטת אלסקה פיירבנקס. אוספים מחפירות אלה נאצרים במוזיאון של אוניברסיטת אלסקה בקמפוס UAF.
הגעה של אירופאים
האי נקרא Sivuqaq בידי שבט היופיק שגר שם. ביקר בו מגלה הארצות הרוסי/דני ויטוס ברינג ביום סנט לורנס, 10 באוגוסט 1728, וקרא לאי על שם יום ביקורו בו. האי היה המקום הראשון באלסקה שידוע כי ביקרו בו מגלי ארצות אירופיים.
אייל הצפון הובאו לאי בשנת 1900 בניסיון לחזק את הכלכלה. עד 1917 גדל העדר לכ-10,000 איילים, אך מאז ירד. איילים המשמשים למטרות רעייה הם מקור לבשר עד היום. בשנת 1903 הקים הנשיא תאודור רוזוולט שמורת איילים באי.[6] הקמת השמורה הובילה לבעיות משפטיות בתהליך תביעת הקרקע של הילידים על פי סעיף 19 של Alaska Native Claims Settlement Act (ANCSA) שכן היה עליהם להוכיח ששמורת איילי הצפון הוקמה כדי לתמוך באנשים הילידים במקום להגן על האיילים עצמם.[7]
במלחמת העולם השנייה
במהלך מלחמת העולם השנייה שירתו תושבי האי במשמר הטריטוריאלי של אלסקה (ATG). לאחר פירוק ה-ATG ב-1947, ועם בניית תחנת חיל האוויר נורת'איסט קייפ ב-1952, הצטרפו תושבי אי רבים למשמר הלאומי של אלסקה כדי לספק ההגנה על האי ועל התחנה.
במלחמה הקרה
ב-22 ביוני 1955, במהלך המלחמה הקרה, הותקף מטוס צי ארצות הברית P2V Neptune שכלל צוות של 11 על ידי שני מטוסי קרב של חיל האוויר הסובייטי לאורך קו התאריך הבינלאומי, במים בינלאומיים מעל מצר ברינג, בין חצי האי קמצ'טקה בסיביר לבין אלסקה. ה-P2V התרסק על נורת'איסט קייפ, ליד הכפר גאמבל. תושבי הכפר חילצו את הצוות, 3 מהם נפצעו מאש סובייטית ו-4 מהם נפצעו בהתרסקות. הממשלה הסובייטית, בתגובה למחאה דיפלומטית של ארצות הברית, הייתה פייסנית בצורה יוצאת דופן, וקבעה כי:
אירעו חילופי ירי לאחר שמטוס קרב סובייטי יידע את המטוס האמריקאי שהוא טס מעל טריטוריה סובייטית ושעליו לעזוב (ארצות הברית הכחישה שהמטוס האמריקאי ירה בכלל). התקרית התרחשה תחת ערפל כבד וראות לקויה, אם כי ההפרה לכאורה של המרחב האווירי הסובייטי עשויה להיות באחריותם של מפקדים אמריקאים שאינם מעוניינים למנוע הפרות כאלה.
הצבא הסובייטי קיבל פקודות נוקשות "להימנע מכל פעולה מעבר לגבולות המדינה הסובייטית".
הממשלה הסובייטית "הביעה חרטה על התקרית", ו"בהתחשב ב... תנאים שאינם שוללים אפשרות של טעות מצד זה או אחר", הייתה מוכנה לפצות את ארצות הברית ב-50 אחוז מהנזקים שנגרמו – ההצעה הראשונה מסוג זה שהציעו הסובייטים עבור כל תקרית ירי במלחמה הקרה.
ממשלת ארצות הברית הצהירה כי היא מרוצה מהבעת החרטה הסובייטית ומהצעת הפיצוי החלקי, אם כי לדבריה, גם ההצהרה הסובייטית אינה נובעת ממה שהעיד על המידע הקיים.[8]
תחבורה
שדות התעופה באי הם נמל התעופה גאמבל ונמל התעופה סאוונגה.
לקריאה נוספת
- בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book" - Total pages: 520
- בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ The 40Ar/39Ar chronology and eruption rates of Cenozoic volcanism in the eastern Bering Sea Volcanic Province, Alaska
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ Block Group 6, Census Tract 1, Nome Census Area United States Census Bureau
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ Government of Alaska 2018
- ^ Case & Voluck 2012, p. 88
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"