סמדר שמואלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמדר (הילה) שמואלי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 27 באוקטובר 1974 (גיל: 50)
מדינה ישראל
עיסוק פעילה חברתית עיתונאית ואימון אישי, עסקי ופיתוח מנהלים

סמדר הילה שמואלי (נולדה ב-27 באוקטובר 1974) היא פעילה חברתית ופוליטית ומאמנת עסקית ישראלית. בעבר הייתה עיתונאית בידיעות אחרונות וב-Ynet. הוצבה במקום ה-15 ברשימת המחנה הדמוקרטי בבחירות לכנסת ה-22, אך בהמשך עברה לתמוך בבנימין נתניהו.

הצנזורה של הערך מהויקיפדיה

ב 28 בינואר 2024, לאחר ששמואלי שינתה את דעותיה, הוחלט למנוע את המידע המופיע בערך על שמה מקוראי הויקיפדיה [1] (יותר מ 4 שנים לאחר שנוצר הערך).

ההצבעה הוכרעה על חודן של שתי קולות (נדרשים מעל 55% ומעלה למחיקה). מי שהחלה אתההצבעה, הייתה העורכת La Nave Partirà [2]. באוגוסט 2024 נקבע שהעורכת La Nave Partirà ביצעה "ניסיונות ... שחותרים תחת כל עקרון של חוכמת המונים והגינות בסיסית כדי להשפיע על מרחב ויקיפדיה באמצעים לא כשרים"[3] והיא נחסמה [4], אולם הצבעתה והצבעת נחסמים אחרים כמוה למחיקת הערך סמדר שמואלי לא בוטלה, כפי שנעשה במקרים אחרים.

.

ביוגרפיה

טרם גיוסה לצה"ל החלה לכתוב במוספי הפנאי של "ידיעות אחרונות". שירתה בצבא ככתבת ועורכת בעיתון "במחנה" ובערבים למדה קופירייטינג. עם שחרורה חזרה ל"ידיעות אחרונות" והחלה לכתוב טור ספורט הומוריסטי, משם התקדמה לעבודה עיתונאית בדסק החדשות ולכתבות צבע, ראיונות ופרופילים.

למדה לתואר ראשון בספרות והיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב.

בין השנים 1995–1998 עבדה ב"ידיעות אחרונות".

עם הקמת אתר ynet, בשנת 2000, הצטרפה אליו ככתבת בריאות והתקדמה באותה שנה לתפקיד כתבת פרלמנטרית, אותו מילאה עד לשנת 2003.

בתחילת המאה ה-21 פרסמה סדרת כתבות ותחקירים על פרשת ילדי תימן ותמכה בפרסום החומרים החסויים בעניין. בשנת 2002 פרסמה שמואלי שישראל מחזיקה בסתר בשמונת הימאים שנתפסו על ספינת הנשק קארין A. הפרסום התגלגל לכותרות הראשיות במדינות ערב והביא ללחץ על ישראל לשחרר את שמונת הימאים שלא נמצא קשר בינם לבין הנשק שיועד לארגון החמאס. בעקבות החשיפה הורה ראש ממשלת ישראל אריאל שרון באוקטובר 2002 לשחרר למצרים את העצורים. במהלך המגעים החשאיים עם מצרים בנוגע להליך שחרור הימאים, חשפה שמואלי בלעדית את התוכנית לשחרור האזרח הישראלי עזאם עזאם, שהיה כלוא במצרים, תמורת הימאים[5].

בשנת 2004 פרשה מכתיבה בעיתונות ולאחר פסק זמן של כחמש שנים חזרה לכתיבה חופשית של בלוגים וסטטוסים ברשת החברתית בדגש על ענייני אקטואליה, שמירה על שלטון חוק, כיבוד זכויות הפרט וחתירה לשלום.

מאז 2011 עסקה בייעוץ, אימון אישי, עסקי ופיתוח מנהלים בארגונים וחברות גדולות, באמצעות כלים לפיתוח מנהיגות בחברת "תות תקשורת ותוצאות".

פעילות ציבורית

החל מ-2014 שמואלי הייתה חברה במפלגת העבודה ולקחה חלק בישיבות של חוגים רעיוניים שהתקיימו בה. לאחר ירידת המפלגה לשישה מנדטים ופרישת ראש המפלגה, אבי גבאי, מהחיים הפוליטיים, הודיעה על פרישה והצטרפה למפלגת ישראל דמוקרטית בראשות אהוד ברק. הוצבה במקום ה-15 ברשימת המחנה הדמוקרטי לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, ולא נבחרה לכנסת.

ב-2020 שינתה את עמדתה ועברה לתמוך בבנימין נתניהו.[6][7]

חיים אישיים

שמואלי היא אם לבן ובת, מתגוררת בפתח תקווה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תבנית:וח תבנית:מיון ויקיפדיה