סיפורו של חייל
| כרזת הסרט | |
| מבוסס על | המחזה A Soldier's Play של צ'ארלס פולר |
|---|---|
| הופק בידי | נורמן ג'ואיסון, פטריק פלמר, רונלד שוורי |
| עריכה | מארק וורנר |
| שחקנים ראשיים |
הווארד רולינס אדולף סיזר דנזל וושינגטון לארי ריליי |
| חברה מפיצה | סרטי קולומביה |
| הקרנת בכורה | 13 בספטמבר 1984 |
| משך הקרנה | 99 דקות |
| תקציב | 6,000,000$ |
| הכנסות | 21,000,000$ |
| פרסים |
פרס NAACP Image פרס הזהב בפסטיבל הסרטים הבינלאומי במוסקבה |
סיפורו של חייל (באנגלית: A Soldier's Story) הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 1984 המבוסס על המחזה זוכה פרס פוליצר A Soldier's Play מאת ריצ'רד פולר, שכתב גם את התסריט[1]. הסיפור הוא על גזענות והפרדה גזעית במחנה אימונים של צבא ארצות הברית בו הקצינים והמפקדים הם לבנים והחיילים הטירונים הם שחורים וסובלים מחוקי ג'ים קרואו הגזענים[1].
הסרט היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר: פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר, פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר ופרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר (אדולף סיזר). הסרט זכה בפרס NAACP Image לסרט הטוב ביותר בשנת 1985 ובאותה שנה זכה גם בפרס הזהב בפסטיבל הסרטים הבינלאומי במוסקבה.
את המוזיקה חיבר הרבי הנקוק ויש בו קטעי שירה ונגינה עם הזמרת פטי לאבל(אנ') והשחקן לארי ריליי(אנ').
נורמן ג'ואיסון הציע את התסריט להאחים וורנר, סרטי יוניברסל, יונייטד ארטיסטס ומטרו גולדווין מאייר אבל אף אחד מהם לא התעניין בנושא הגזענות בצבא במלחמת העולם השנייה. לבסוף הסכימו בסרטי קולומביה למרות החששות מכישלון כלכלי של הסרט, שהתבדו.
תקציר העלילה
השנה היא 1944. במחנה "פורט ניל" בלואיזיאנה מתאמנים חיילים שחורים לקראת שליחתם למלחמה באירופה במלחמת העולם השנייה.
קפטן דבנפורט (הווארד רולינס) נשלח ממחלקת המשפטים של הצבא בוושינגטון לחקור את הרצח של סרג'נט ווטרס (אדולף סיזר) שנרצח ביריות אקדח מחוץ למחנה.
הוא מתקבל בקרירות על ידי מפקד המחנה קולונל ניבנס (טריי וילסון) שמקציב לו 3 ימים לחקירה וכועס ששלחו דווקא קצין שחור לחקור את הרצח שלדעתו בוצע על ידי הקו קלוקס קלאן.
דבנפורט מגיע למחלקה של ווטרס ומתחיל בחקירה. בהתחלה מתברר לו שאת הרצח לא ביצעו הקו קלוס קלאן, כי הם מורידים את הדרגות מהקרבן כדי להשפילו לפני שהם רוצחים אותו, מה שלא היה במקרה זה.
דבנפורט חקר שני קצינים לבנים שהתעמתו עם ווטרס בליל הרצח והכו אותו אך שחרר אותם כשהתברר לו שסוג הנשק שהיה להם לא התאים לקליעים בגופו של ווטרס.
הוא מגיע לצריף במחלקה ומתחיל לחקור כל אחד לחוד. טר"ש פיטרסון (דנזל וושינגטון) מספר על מקרה שווטרס הכריח לצאת איתו לקרב אגרופים והביס אותו. אחרים מספרים על קשיחותו של ווטרס. המחלקה הייתה למעשה קבוצת בייסבול מצליחה. הבולט בקבוצה היה ג'יי. סי. ממפיס (לארי ריליי) ובזכותו משחקו עמדה הקבוצה להתמודד בפעם הראשונה בהיסטוריה נגד היאנקיז.
ווטרס לא היה יכול לסבול את התשבחות שמקבל ממפיס מהלבנים. הוא תיעב את ה"ניגרוס" שמשפילים את עצמם לפני הלבנים וסבר שאם יחסלו אותם זה ימעיט את השנאה לשחורים, לכן החליט לחסל את ממפיס.
באחר המקרים היו יריות במחנה ושני שחורים נרצחו. ווטרס דאג לשתול אקדח מתחת למיטתו של ממפיס ועצר אותו באשמת רצח למרות שכל חבריו העידו שהוא היה באותו זמן בצריף. ממפיס התאבד בכלא.
דבנפורט היה משוכנע שהרוצחים הם מהמחלקה. פיטרסון וחברו טוראי סמול (דייוויד האריס) הרגישו בכך וברחו מעמדת השמירה ונתפסו. דבנפורט חקר את סמול וזה נשבר ושחזר את מה שקרה. הוא ופיטרסון היו במשמרת ומצאו את ווטרס שיכור ופצוע הוא זיהה אותם ואמר כי הוא אחראי למות ממפיס וכי למרות זאת השנאה לכושים לא פחתה. באתו זמן ירה פיטרסון לעברו ורצח אותו.
לאחר זה חוקר דבנפורט את פיטרסון שאומר "לא הרגתי אדם חשוב, יש אנשים שמגיע להם למות". דבנפורט שואל אותו "מי נתן לו את הרשות לשפוט?"
הסרט מסתיים בצעידת החיילים לקראת שליחתם למלחמה באירופה.
שחקנים
- הווארד אי. רולינס ג'וניור (אנ') בתור CPT. ריצ'רד דבנפורט
- אדולף קיסר בתור MSG. ורנון ווטרס
- ארט אוונס בתור PVT. ג'יימס ווילקי
- דייוויד אלן גריר בתור CPL. ברנרד קוב
- דייוויד האריס בתור PVT. טוני סמולס
- דנזל וושינגטון בתור PFC. מלווין פיטרסון
- דניס ליפסקומב בתור CPT. צ'ארלס טיילור
- לארי ריילי בתור PVT. סי ג'יי ממפיס
- רוברט טאונסנד בתור CPL. אליס
- וויליאם אלן יאנג בתור PVT. הנסון
- ג'ון הנקוק בתור SGT. וושינגטון
- פאטי לבל בתור מרי הגדולה
- טריי ווילסון בתפקיד COL. ניבן
- האוזר כ-LT. בירד
- סקוט פאולין בתור CPT. וילקוקס
- מייק וויליאמס בתור PFC. אוסקר
- בוב סוונסון בתור ילד על רפסודה
הפקה
ג'ויסון וחברי הקאסט עבדו תחת תקציב מצומצם עם סרטי קולומביה, לאחר שהאולפנים הגדולים דחו את הפרויקט בשל נושאיו הלא-פופולריים. למרות היסוסי קולומביה, ג'ויסון הציע להפיק את הסרט ב-5 מיליון דולר וללא משכורת, ולבסוף קיבל את השכר המינימלי הנדרש. הסרט, שזכה להצלחה, הרוויח 22.1 מיליון דולר[2].
הווארד אי. רולינס ג'וניור קיבל זה עתה מועמדות לאוסקר על תפקידו ברגטיים (1981) ולוהק לתפקיד הראשי. רוב צוות השחקנים הגיעו מהבמות בברודוויי, אבל רק אדולף קיסר, דנזל וושינגטון, לארי ריילי וויליאם אלן יאנג הופיעו הן בסרט והן במחזה המקורי מחוץ לברודוויי עם חברת Negro Ensemble בגרסה של העיר ניו יורק.
בראיון ללוס אנג'לס טיימס ב-1985, הצהיר קיסר, בעודו מעצב את דמותו של ווטרס, כי הוא שאב את חוויותיו המתסכלות עם גזענות ובורות כאחד בתיאטרון הקלאסי, "למדתי את שייקספיר עד מוות. ידעתי יותר על שייקספיר מאשר שייקספיר ידע על עצמו אחרי שעשיתי עונה אחת בחברה רפרטוארית שייקספירית, דירקטור אמר לי, 'יש לך יופי. אתה יודע היטב את האנגלית של המלך. אתה מדבר רהוט. ווטרס ניסה כמיטב יכולתו, אבל לא משנה מה תעשה, הם עדיין שונאים אותך"[3].
סיפורו של חייל צולם כולו בארקנסו. הסצנות החיצוניות של "טינין" צולמו תוך שלושה ימים בקלרנדון . רצף הבייסבול צולם בליטל רוק בשדה לאמאר פורטר (אנ') ההיסטורי[4].
ביל קלינטון שהיה אז מושל ארקנסו ביקר בזירת הצילום וגייס את חיילי המשמר הלאומי של ארקנסו לסצנה הגדולה בסוף הסרט כשהחיילים צועדים לקראת שליחתם למלחמה באירופה, מכיוון שג'ויסון לא יכול היה להרשות לעצמו לשלם לצבא של ניצבים.
פולר אמר שהנובלה של הרמן מלוויל בילי באד (אנ') שימשה השראה למחזה[5].
קבלה וביקורת
הסרט מחזיק בדירוג של 91% ב- Rotten Tomatoes ממדגם של 22 מבקרים. מבקרי האתר אומרים, "תעלומת רצח מעוצבת בקפידה עם תצפיות נוקבות על גזע באמריקה, סיפורו של חייל נהנה מהרכב מצוין לחלוטין ומהתסריט הדחוף מבחינה פוליטית של צ'ארלס פולר"[6].
פרסים ומועמדויות
| פרס | שנה | קטגוריה | מועמד | תוצאה |
|---|---|---|---|---|
| פרסי אוסקר | 1985 | פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר | נורמן ג'וויסון | מועמדות |
| התסריט המעובד הטוב ביותר | צ'ארלס פולר | מועמדות | ||
| שחקן המשנה הטוב ביותר | אדולף קיסר | מועמדות | ||
| אגודת הליהוק של אמריקה | 1985 | הליהוק הטוב ביותר בסרט עלילתי | ראובן קנון | מועמדות |
| גילדת הבמאים של אמריקה | 1985 | בימוי מצטיין - סרט עלילתי | נורמן ג'וויסון | מועמדות |
| פרס אדגר | 1985 | התסריט הטוב ביותר לסרט | צ'ארלס פולר | מועמדות |
| פרסי גלובוס הזהב | 1985 | הסרט הטוב ביותר - דרמה | — | מועמדות |
| התסריט הטוב ביותר | צ'ארלס פולר | מועמדות | ||
| שחקן המשנה הטוב ביותר - סרט קולנוע | אדולף קיסר | מועמדות | ||
| איגוד מבקרי הקולנוע של לוס אנג'לס | 1984 | שחקן המשנה הטוב ביותר | אדולף קיסר | מועמדות |
| פרס NAACP Image | 1985 | סרט קולנוע יוצא מן הכלל | — | זכייה |
| שחקן מצטיין בסרט קולנוע | אדולף קיסר | זכייה | ||
| מועצת הביקורת הלאומית (אנ') | 1984 | עשרת הסרטים המובילים | — | זכייה |
| פסטיבל הסרטים הבינלאומי במוסקבה | 1985 | פרס הזהב | נורמן ג'וויסון | זכייה |
| איגוד התסריטאים האמריקאי | 1985 | התסריט המעובד הטוב ביותר | צ'ארלס פולר | מועמדות |
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 מאיר שניצר, סרט - גזענים שחורים, ששונאים שחורים, חדשות, 28 בפברואר 1985
- ^ A Soldier's Story (1984) - Financial Information, The Numbers
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ William A. Gordon, Shot on this site : a traveler's guide to the places and locations used to film famous movies and TV shows, Secaucus, N.J. : Carol Pub. Group, 1995, ISBN 978-0-8065-1647-9
- ^ Gerald Weales, American Theater Watch, 1981-1982, The Georgia Review 36, 1982, עמ' 517–526
- ^ A Soldier's Story | Rotten Tomatoes, www.rottentomatoes.com (ב־English)