סינקיטיון
סִינְקִיטְיוֹן, סינסיציום, סינציטיום או תא רב-גרעיני[1] (באנגלית: Syncytium או Symplasm) הוא תא בעל יותר מגרעין אחד. התופעה נובעת מאיחוי מספר תאים חד-גרעיניים, בניגוד לקואנוציטים, שנוצרים מחלוקות גרעיניות מרובות בתא בודד בלא ליווי של תהליך ציטוקינזיס.[2] המונח עשוי להתייחס גם לתאים המחוברים זה לזה על ידי ממברנות מיוחדות עם צמתים פערים, כפי שניתן לראות בתאי שריר הלב ותאי שריר חלקים מסוימים, המסונכרנים באופן חשמלי בפוטנציאל פעולה.
סינקיטיון יכול להיות דו-גרעיני או רב-גרעיני (יותר משני גרעינים בצבר תאים).
דוגמאות פיזיולוגיות
פרוטיסטים
בפרוטיסטים ניתן למצוא סינקיטיונים אצל חלק מהזרעים (למשל בכלורארכניופיטים, פלסמודיופורידים, האפלוספורידיאנים) ורירניות לא-תאיות, דיקטיוסטלידים, אקראסידים והפלוזון.
צמחים
כמה דוגמאות לסינציטיות צמחיות, הנובעות במהלך התפתחות הצמח, כוללות:
- אנדוספרם מתפתח[3]
- חלביים לא-מפרקיים
- טפטום פלסמודיאלי[4]
- "nucellar plasmodium" של משפחת Podostemaceae[5]
פטריות
סינקיטיון הוא מבנה התא הרגיל עבור פטריות רבות. מרבית פטריות בסיסה קיימות כדיקריון (דו-גרעיניות).
בעלי חיים
סיבי שרירי השלד
דוגמה קלאסית לסיקיטיון היא היווצרות שרירי השלד. סיבי שריר שלד גדולים נוצרים על ידי מיזוג של אלפי תאי שריר בודדים. הסידור הרב-תאי (הסימפלסטי) חיוני במצבים פתולוגיים כמו מיופתיה, כאשר נמק מוקדי (מוות) של חלק מסיבי שריר השלד אינו גורם לנמק של החלקים הסמוכים לאותו סיב שריר שלד, מכיוון שבאותם החלקים הסמוכים יש חומר גרעיני משלהם.
שריר הלב
תאי שריר הלב הוא דו-גרעיניים וסינקיטיון זה חשוב מכיוון שהוא מאפשר התכווצות שרירים מתואמת לאורך כל אורכם. פוטנציאלי פעולה מתפשטים על פני סיב השריר מנקודת המגע הסינפטי דרך דיסקים משולבים. אף על פי שהוא סינקיטיון, שרירי הלב שונים מכיוון שהתאים אינם ארוכים ורב-קמטים. לכן מתוארת רקמת לב כסינקיטיון, תפקודי, בניגוד לסינקיטיון אמיתי כמו בשרירי השלד.
אוסטאוקלסטים
תאים מסוימים עשויים ליצור צבר תאים, כמו תאי האוסטאוקלסט האחראים לספיחת העצם.
סינקיטיוטרופובלסט בשליה
סינקיטיון חשוב של בעלי חוליות הוא בשילוב של יונקים בעלי שליה. תאים הנגזרים מעוברים היוצרים את הממשק עם זרם הדם של האם מתאחים זה לזה ויוצרים מחסום רב-גרעיני - סינקיטיוטרופובלסט. זה כנראה חשוב כדי להגביל את חילופי תאי הנדידה בין העובר המתפתח לגוף האם, מכיוון שחלק מתאי הדם מיוחדים בכך שהם מסוגלים להכניס את עצמם בין תאי האפיתל הסמוכים. האפיתל הסינקיטיוני של השליה אינו מספק דרך גישה מהמחזור האימהי לעובר.
הפטוציטים
גם בהפטוציטים בכבד נפוצים תאים דו-גרעיניים, שמהווים כ-20%[6] עד 40% מכלל ההפטוציטים.[7] כמו כן, כ-20% מההפטוציטים הם אפילו תלת-גרעיניים ופחות מ-1% מהם הם אפילו בעלי חמישה גרעיני תא.[7]
הערות שוליים
- ^ תָּא רַב-גַּרְעִינִי במילון ביולוגיה כללית (תשס"ט), 2009, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Claudio Italiano di Milazzo, Le cellule epatiche, gastroepato.it
- ^ 1 2 Role of binucleated hepatocytes in hepatotoxicity and liver regeneration, ResearchGate, April 2014