סיירוס פריש
סיירוס פריש (בהולנדית: Cyrus Frisch; נולד ב-22 בספטמבר 1969) הוא במאי קולנוע ומחזאי הולנדי אוונגרדי. זכה לכינוי "סיירוס הגדול".
ביוגרפיה
פריש, יליד אמסטרדם, סיים את האקדמיה ההולנדית לקולנוע, והיה מועמד בשנת 1992 לפרס חרולש,[דרוש מקור] אחד הפרסים היוקרתיים ביותר בהולנד.
סרטו העלילתי הראשון היה "סלח לי" ("Forgive me"). הסרט הביע ביקורת חריפה על תרבות הריאליטי והוצג בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ברוטרדם (2001). פריש עצמו מגלם את הדמות הראשית בסרט. זהו סרט שטני ללא כל מחסום מוסרי, המנסה להיות מרגש ככל האפשר. השחקנים בסרט הם מנודים אמיתיים עקב פיגור שכלי.
פריש ידוע גם ביצירת סרט העלילה הראשון שצולם רק באמצעות טלפון נייד - "למה אף אחד לא אמר לי שזה יהיה כל כך רע באפגניסטן". הסרט הוצג בפסטיבלי קולנוע רבים, כגון פסטיבל הסרטים הבינלאומי (2007), רוטרדם (2007), פסטיבל הסרטים טרייבקה (2007), פסטיבל הסרטים הבינלאומי של סן פרנסיסקו, פזארו (2007) ועוד. על פי המגזין ההולנדי Trouw, פריש מוקיע את הטירוף של הסרט הזה כיום בחברה המערבית באותה דרך שרומן פולנסקי עשה בשנות ה-60 של המאה ה-20 עם "הדחייה".
העיתון הבריטי גארדיאן כתב ב-4 בפברואר 2007 כי פריש הוא סלבריטי היודע להתמודד עם נושאים קשים.
בשנת 2009 סיים פריש את סרטו Dazzle, אותו התחיל לצלם 15 שנים קודם לכן עם השחקנים ג'ורג' ורבאן ורוטגר האוור.
פריש ידוע גם כמחזאי. הידועים במחזות שכתב הם Gharb ו-"מחזה קצר, נפץ חדים". המחזות הוצגו בשפות שונות בהולנד, צרפת, אוסטריה ואנגליה בשנת 2004.