סטפן רצ'ינסקי
|
|
סטפן רצ'ינסקי (בליטאית: Stefanas Račinskis; 11 בנובמבר 1921 – 21 בנובמבר 1995) היה חקלאי ליטאי, חסיד אומות העולם, שפעל למען הצלת יהודים בשואה וקשר את גורלו עם מדינת ישראל.
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים
סטפן התגורר בכפר וגלין במחוז וילנה בליטא. למשפחתו הייתה חווה. היה הבן הבכור לאדולף רצ'ינסקי ומריאנה בארובסקי. היה לו שתי אחיות, אירנה ויאניאנה ואח בשם סטאניסלאב.[1][2]
ב-20 בספטמבר 1941, ערב ראש השנה, יהודי העיר נמנצ'ין רוכזו בבית הכנסת של העיר בהוראת מפקד המשטרה האזורית. אנשי משטרה ביחד עם המיליציה הליטאית הצעידו את היהודים לבורות המוות ביער סמוך לווילנה. חיילי המיליציה הרגו 403 יהודים באותו היום.[3]
משפחת רצ'ינסקי החלה לעזור ליהודים שחיפשו מחסה לאחר הטבח בעיירה. סטפן ומשפחתו סייעו להם במזון ובמסתור זמני. אמו לקחה תחת חסותה תינוק יהודי שהונח בפתח ביתם עד שאימו באה לקחת אותו. פעם אחת בא הדוד של התינוק, אברהם גלוך, לבקר אותו ולדרוש בשלומו. במקרה אחר, עקב שמועות שמשפחת רצ'ינסקי מסתירה יהודים, הגיעה המשטרה הגרמנית כדי למצוא את היהודים ולעצור את משפחת רצ'ינסקי. לאחר חיפוש ממושך שבו לא גילו אף יהודי, מצאו במקרה יהודי בערימת חציר והרגו אותו. בעקבות זאת, אביו של סטפן נשלח לבית העצורים שם עבר עינויים. הוא שוחרר רק כעבור מספר חודשים בזכות עורך דין ידיד המשפחה.[2][4]
בשל פעילות ההצלה של המשפחה, נודע ביתה בכינוי "בית אברהם הפטריארך", והשכנים הנוצרים כינו אותו "הגטו היהודי".[5] פעמים רבות בעקבות הלשנות של השכנים באו שוטרים לעצור את סטפן ולחפש את היהודים אך הוא שיחד אותם וכך היהודים ניצלו.[4]
בין היהודים הייתה שושנה דזנט, יהודייה צעירה שעבדה בחווה באזור תחת שם של אישה ליטאית. בשנת 1942 סטפן פגש אותה והחליט לעזור לה. הוא מצא לה מקומות מסתור בבתים של אנשים שסמך עליהם בכפרים שכנים. סטפן עזר לשושנה למצוא מחבוא בבית של מורתו מריה קוסמובסקה בכפר סמוך. לאחר ששרפו את ביתה של מריה, העביר אותה סטפן לבית של דודתו. שנה לאחר מכן, שושנה הותקפה על ידי הכנופיה הליטאית הפשיסטית "זאב הברזל", אך סטפן הציל אותה בעזרת כומר שהעיד שהיא נוצרייה והטביל אותה. בעקבות האירוע האלים, שושנה עברה לגור עם סטפן עד סילוק הנאצים מליטא.[1][2][6][5]
לאחר המלחמה
בסתיו 1944 נכבשה ליטא על ידי הצבא האדום והמדינה סופחה לברית המועצות. סטפן החל לעבוד במפעל מסגרות עד שהוא ומנהל המפעל נעצרו על ידי השלטונות הסובייטיים ושושנה נאלצה להאבק לשחרורו. כל רכושם הוחרם. סטפן נשא את שושנה לאישה והזוג התגורר בווילנה. הם ניסו להגר לפולין במטרה לעלות לארץ ישראל. במאי 1958 עבר הזוג לפולין והתגורר בגליביצה, שם עבד כמנעולן ושושנה בהוראת עברית. לאחר תהליך ארוך, ב-1960 עלו ביחד עם שני ילדיהם לישראל. הם התגוררו בגבעת שמואל. סטפן עבד כמסגר. בנו היה טייס בחיל האוויר. המשפחה חידשה את הקשר שלה עם הניצולים שגם התגוררו בישראל ושמרה איתם על יחסים לאורך השנים.[4][2][7]
הכרה והנצחה
ב-28 ביוני 1966 הוועדה לציון חסידי אומות העולם החליטה להעניק לסטפן את התואר חסיד אומות העולם. שנה לאחר מכן, ב-30 באוקטובר 1967 בטקס שהתקיים ביד ושם בירושלים קיבל סטפן את אות חסיד אומות העולם וניטע לכבודו עץ בגן חסידי אומות העולם.[4][6]
ב-1990 התראיין סטפן לסרט דוקומנטרי שבו סיפר את סיפור ההצלה שלו בזמן השואה.[8][9]
בשנת 1996, הוענקה מלגה על שם סטפן רצ'ינסקי במעמד ראש עיריית תל אביב לכנר ומלחין צעיר. המעמד היה במסגרת פרויקט להנצחת חסידי אומות העולם שכלל הלחנת מוזיקה לכבודם.[2]
במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ל"יד ושם" ושב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב) אותר קברו של סטפן בבית העלמין בקרית שאול ונקבעה לוחית זיכרון על קברו.[10]
לקריאה נוספת
- הילה שרון, בית אברהם אבינו: סיפורם של חסיד אומות העולם והאישה שהציל, ירושלים: יד ושם, 2019.
- גרשון פינצ'בסקי, חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל, ירושלים: יד ושם, 2023, עמ' 106.
- תיק חסיד אומות העולם מס' M.31.2/173 ארכיון יד ושם.
קישורים חיצוניים
"אות ההוקרה הגבוה ביותר ל-8 חסידי אומות העולם", עיתון היום (תל אביב) 29 אוקטובר 1967 עמוד 4
הערות שוליים
- ^ 1 2 סטפן רצ'ינסקי | Stefan Raczynski, באתר www.yadvashem.org
- ^ 1 2 3 4 5 תיק חסיד אומות העולם מס' M.31.2/173 ארכיון יד ושם.
- ^ Holocaust Atlas of Lithuania, www.holocaustatlas.lt
- ^ 1 2 3 4 כשאתה יושב מולם ומאזין לדבריהם, נראה הכל, לפתע, פשוט וטבעי, מה דחף אותך לעשות זאת? האם לא פחדת? מדוע הסתכנת? - כל שאלה כזאת נשמעת פתאום אווילית וחסרת משמעות נוכח סיפוריהם הפשוטים והאנושיים. | מעריב | 8 דצמבר 1967 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ 1 2 Raczyński Stefan, yadvashem (ב־English)
- ^ 1 2 גרשון פינצ'בסקי, חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל, ירושלים: יד ושם, 2023, עמ' 106, מסת"ב 978-965-525-113-5
- ^ עיתון דבר 15/11/1985 עמוד 20-21
- ^ They Risked Their Lives - Rescuers Of The Holocaust, yadvashem (ב־English)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ אור הלר, "חסד אחרון": המבצע של שב"כ ויד ושם להנצחת חסידי אומות העולם, באתר חדשות 13, 7 באפריל 2021