סופרנובה 1006
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | זאב |
| תאריך גילוי | אפריל-מאי 1006 |
| בהירות נראית | 7.5- בשיא הסופרנובה |
| עלייה ישרה | 15ʰ 2ᵐ 8ˢ |
| נטייה | 57′ 41°- |
| מאפיינים פיזיים | |
| מרחק |
7,200 שנות אור 2,207.51 פארסק |
סופרנובה 1006 (ידועה גם כ-"SN 1006") הייתה סופרנובה אשר נצפתה בכדור הארץ בשנת 1006 לספירה. על פי התיעוד שבידינו, הסופרנובה נראתה לראשונה ב-1 במאי, עם בהירות המוערכת כ-7.5-, גדולה מהבהירות של נוגה ואף נראתה במהלך היום במשך מספר שבועות. זוהי ככל הנראה הסופרנובה הבהירה ביותר המתועדת בהיסטוריה.
מהלך התצפיות
בין התאריכים 30 באפריל 1006 ו-1 במאי 1006 הופיע לראשונה כוכב זוהר בשמים הדרומיים בקבוצת הכוכבים זאב, מדרום לקבוצת הכוכבים עקרב. אסטרונומים מתימן, סין, יפן, עיראק, מצרים וגם מאירופה תיעדו כי ראו את הכוכב ואת היותו אחד הגופים הבהירים בשמיים.[1]
האסטרולוג והאסטרונום המצרי אבו אל-חסן עלי אבן רדואן אל מסרי(אנ'), שהעיר על חיבורו האסטרונומי של תלמי בשם "Tetrabiblos" ("ארבעה ספרים"), ציין לגבי הכוכב שהופיע כי הכוכב בהיר יותר פי 2.5-3 מנוגה, נראה עגול ועם בהירות העולה על רבע מבהירות הירח, ושהמשיך להאיר עד שהשמש הופיעה מעל אזור קבוצת הכוכבים הבתולה.[2][1] כמו בתצפיות אחרות שערך, עלי אבן רדואן ציין שהכוכב החדש היה נמוך באופק הדרומי. אסטרולוגים מאותה תקופה פירשו את האירוע כסימן למגפה ורעב המוני קרבים.
תגליות מאוחרות מציינות כי אבן רידוואן הסתמך גם על תצפיות מתימן, שייתכן וראו את הסופר נובה עוד ב-17 באפריל, שבועיים לפני התאריך הקדום המוכר. הכוכב נראה חצי שעה אחרי השקיעה, בצורה מועגלת והיה בהיר ביותר.[3]
הנזירים במנזר מנזר סנט גאלן שבשווייץ תיעדו גם הם את הסופרנובה, תוך ציון כי היא נראתה במשך שלושה חודשים מעל האופק בדרום, בבהירות העולה על כוכבים אחרים הנראים בשמיים. לאור התיאורים של הנזירים ושל אסטרונומים נוספים, העובדה שלא מתואר זנב של שביט, ושמיקום הכוכב נשאר קבוע, חוקרים הגיעו למסקנה כי הסופרנובה הייתה ככל הנראה מסוג Ia.[2]
מקורות מסוימים מציינים כי הכוכב היה בהיר מספיק כדי להטיל צללים, אשר היה ניתן לראות בהחלט בשעות היום במשך זמן מה.
לפי התיעוד הרשמי של שושלת סונג, הסופרנובה נראתה לראשונה ב-1 במאי, מעל קבוצת הכוכבים הסינית "די" (אנ'), מזרחית מקבוצת הכוכבים זאב, ומעלה מערבה מקבוצת הכוכבים קנטאור. הבהירות הייתה רבה עד כי ניתן היה להבחין בגופים על הקרקע. האסטרולוג הסיני ג'ואו קמינג, בדרכו חזרה משירות בגואנגדונג לכיוון קאיפנג, פירש את הכוכב לקיסר ב-30 במאי ככוכב מבריק, צהוב בצבע ומבריק בבהירותו, שיביא לשגשוג רב למדינה שבו הוא הופיע. בנוסף האירוע הוזכר מספר פעמים בהיסטוריית שושלת סונג, והעובדה שהסופרנובה התעממה ונראתה שוב לאחר מספר חודשים. עדויות מיפן מצביעות כי עדויות על הכוכב החדש הוצגו לקיסר יפן ואז קורבנות הוקרבו במספר מקדשים בהתאם לצו הקיסר.[1]
מתיאורים שונים ותיעוד נראה כי היו שני שלבים להתפתחות הסופרנובה: בתחילה היא הייתה בהירה ביותר למשך שלושה חודשים, לאחר תקופה היא פחתה בבהירותה ולאחר מכן נראתה שוב למשך 18 חודשים.[1]
שאריות הסופרנובה
עד לשנת 1965, לא נמצאו שרידים של הסופר נובה הזו. מנתוני מצפה פרנאל ב-צ'ילה, נודע שלא נמצא כוכב בסביבת שרידי סופרנובה 1006, גם לאחר סריקה של 16.5 שנות אור בחלל.[1]
צוות של אסטרונומים בראשות פרנק וינקלר (אנ') ממכללת מידלברי שילב תצפיות דיגיטליות מדויקות עם מתמטיקה פשוטה, תוך שימוש בתצפיות ההיסטוריות כדי לשערך את מיקום הסופרנובה בשמיים ולהעריך את הבהירות של הכוכב המתפוצץ שהאור שלו הגיע לכדור הארץ לפני כמעט אלף שנים.[2] הצוות הצליח לחשב כי בהירות הסופרנובה הייתה ככל הנראה -7.5, הכי בהירה שנראתה בהיסטוריה המתועדת, ההערכה כי הסופרנובה התרחשה במרחק של למעלה מ-7000 שנות אור, כלומר שההתפוצצות התרחשה 7000 שנה לפני שנראתה בכדור הארץ. השוואת תצפיות טלסקופ החלל האבל ומצפה הכוכבים CITO מראה על התקדמות גל ההלם שנוצר מההתפוצצות.[4] במצפה הכוכבים פארקס נמצא קשר למקור גלי רדיו PKS 1459-41.[5][6]
תמונות של סופרנובה 1006 מתצפיות רשת הטלסקופים HESS (High Energy Stereoscopic System) אשר מבצעים מדידות אסטרונומיות בקרינת גמא הראו כי הסופרנובה 1006 שחררה כמות גדולה של קרינת גמא שיכלה לפגוע באטמוספירה.[7]
סקר אסטרונומי באזור שאריות הסופרנובה, הראה עדויות כי בסבירות גבוהה, סופרנובה 1006 נוצרה כתוצאה מהתמזגות שני ננסים לבנים.[8]
מצילום שרידי הסופרנובה ועל ידי חפיפה של עשר נקודות שונות צילום שונות, אסטרונומים גילו את שדה ההריסות שנוצר כאשר כוכב ננס לבן התפוצץ, השולח את החומר שלו לחלל העמוק. התמונות מעידות על סופרנובה 1006 כסופרנובה מסוג Ia. שאריות הסופרנובה מייצגות את המפה המפורטת ביותר במרחבים של החומר שנפל במהלך סופרנובה מסוג Ia. על ידי בחינת היסודות השונים בשדה ההריסות כגון סיליקון, חמצן ומגנזיום יכולים החוקרים לחבר יחד את מראה הכוכב לפני שהוא מתפוצץ ואת הסדר ששכבות הכוכב נפלטו ממנו.
קישורים חיצוניים
- סופרנובה 1006 באתר WikiSky
- שאריות סופרנובה 1066 בAstronomy Picture of the Day, מתאריך 17 במרץ 2003
- סופרנובה 1006, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 4 5 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ 1 2 3 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ השוואת התקדמות גל ההלם של סופרנובה 1006, אתר האבל, 1 ביולי 2008
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).