נעמה העמונית
 | |
| נשות שלמה בימי זקנתו. ציור מעשה ידי גיובאני בטיסטה וינצ'י משנת 1668 | |
| לידה | עמון, ממלכת ישראל המאוחדת |
|---|---|
נַעֲמָה הָעַמֹּנִית הייתה אחת מנשותיו של שלמה המלך ואמו של רחבעם[1]. במקרא זה המידע היחיד הנמסר עליה. בספרות היהודית המאוחרת הרחיבו עליה.
בספרות חז"ל
בתלמוד נאמר:
וַיֹּאמֶר ה' (אל משה): "אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה" (דברים, ב', ט'). וכי מה עלה על דעתו של משה לעשות מלחמה שלא ברשות? אלא נשא משה קל וחומר בעצמו. אמר; ומה מדינים שלא באו אלא לעזור את מואב, אמרה תורה: "צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם אוֹתָם" (במדבר, כ"ה, י"ז), מואבים עצמם לא כל שכן? אמר לו הקב"ה לא כשעלתה על דעתך עלתה על דעתי, שתי פרידות טובות יש לי להוציא מהן, רות המואביה ונעמה העמונית.
הגמרא אומרת שנאסר על ישראל להילחם בעמון בגלל שנעמה העמונית עתידה לצאת מאומה זו, וכן לגבי מואב שיצאה מהם רות המואבייה.
מימרה נוספת מצביעה על העובדה שבני עמון איחרו להידבק בעם ישראל ארבעה דורות לאחר בני מואב. היות שרות היא כבר אמו של עובד, אבי-סבו של שלמה, ואילו נעמה מצטרפת לעם ישראל רק כאשת שלמה ואם רחבעם. חז"ל תלו זאת בכך שבתו של לוט הבכירה "הקדימה את אחותה הצעירה לדבר מצווה בלילה אחד", כשהכוונה לסיפור המקראי על הריונן של בנות לוט מאביהן כשהיו יחד במערה במחשבה שכל העולם נחרב ואין איש בארץ בלעדיהם.
לאחר חז"ל
רחבעם, בנה של נעמה העמונית, קיים פולחן פוליתאיסטי, שנחשב על פי ההלכה לעבודה זרה. על פי זה מפרש רבי דוד אלטשולר שאמו שהייתה ממוצא נוכרי חינכה אותו לכך.[2]
התייחסות האר"י לדמותה
האר"י מייחס משמעות רבה לשתי "אמהות של מלכות" אלו, רות ונעמה[דרוש מקור][3]. לדבריו לעם ישראל כשלעצמו אין יכולת להוציא מקרבו מלכים, היות שמלך זקוק לתכונות הנוגדות את תכונות בני ישראל שהם "רחמנים וביישנים", ולכן שאול כשל בתחילת מלכותו ברחמנות יתר, כפי שהוכיח אותו על כך שמואל, והכרח "לייבא" את הגנים הללו ממשפחות מלוכה של הנכרים. לשיטתו, כול אירועי מגילת רות, על הרעב בארץ שהביא לירידת משפחת נשיאות יהודה, אלימלך ומשפחתו, למואב, לא באו לעולם אלא כדי לזווג את רות למשפחה זו, כך שהיא תצטרף אליהם בשובם ארצה, ומשם יתגלגלו הדברים לנישואיה עם בועז השופט ראש הסנהדרין, שהיה מיועד להוציא מזרעו את מלכות בית דוד. הוא מפרש בכך אגדה נוספת (בתלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף מ"ד, עמוד א') שכול מלך לבית דוד היה נבדק אם הוא ראוי למלכות על ידי שהניחו בראשו את עטרת מלכום שיקוץ עמון, ורק אם הייתה העטרה הולמתו היה נחשב ראוי למלוך על כיסא דוד.
הערות שוליים
- ^ ספר מלכים א', פרק י"ד, פסוק כ"א; ספר דברי הימים ב', פרק י"ב, פסוק י"ג
- ^ מצודת דוד, ספר דברי הימים ב', פרק י"ב, פסוק י"ד
- ^ ראו מכתב מאליהו חלק א' עמוד 159
| שלמה המלך | ||
|---|---|---|
| משפחתו | דוד • בת שבע • נעמה העמונית • בת פרעה • רחבעם • מלכת שבא | 
|
| חיבורים שיוחסו לו | משלי • קהלת • שיר השירים • מזמורי שלמה • חכמת שלמה • תהילים ע"ב • תהילים קכ"ז | |
| במקרא | צוואת דוד • חלום שלמה בגבעון • עליית שלמה למלוכה • משפט שלמה | |
| אגדות שלמה | כסא שלמה • שלמה המלך ואשמדאי • שלמה המלך והדבורה • שלמה המלך ומלכת שבא • ברית שלמה | |
| שונות | בית המקדש הראשון • ים של שלמה | |
| הנצחתו | נחל שלמה • הר שלמה • בריכות שלמה • איי שלמה • עמודי שלמה • מרחב שלמה • מבצע שלמה | |
| בתרבות המודרנית | שלמה המלך ושלמי הסנדלר • אגדות המלך שלמה • הספר מכרות המלך שלמה (עיבודים: מכרות המלך שלמה (סרט, 1985) • מכרות המלך שלמה (סרט, 1986)) | |
