נמל התעופה הבין-לאומי לרנקה
 | |||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
| סוג השדה | ציבורי | ||||||||||
| עיר סמוכה | לרנקה | ||||||||||
| בסיס לחברות |
Tus Airways סייפרוס איירוויז אג'יאן איירליינס | ||||||||||
| קואורדינטות | 34°52′44″N 33°37′49″E / 34.87889°N 33.63028°E | ||||||||||
| גובה מעל פני הים | 2 מטר (6 רגל) | ||||||||||
| http://www.cyprusairports.com.cy | |||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||
| |||||||||||
נמל התעופה הבינלאומי בלרנקה (ביוונית: Διεθνής Aερολιμένας Λάρνακας) הוא נמל תעופה המשמש כשער האווירי העיקרי של הרפובליקה של קפריסין, ושימש כבסיס הפעולה המרכזי של חברת התעופה סייפרוס איירווייז, עד שהפסיקה את פעילותה ב-9 בינואר 2015. ב-2015 החלה לפעול כבסיס פעולה מרכזי עבור Tus Airways. הנמל שוכן כארבעה קילומטרים דרומית-מערבית לעיר לרנקה, סמוך לחוף הים התיכון ובין ארבעת אגמי המלח של לרנקה.
היסטוריה
בשנות ה-30 של המאה ה-20 הכשיר חיל האוויר הבריטי מנחת במקום, וזה הפך למתקן צבאי. עם פלישת טורקיה לקפריסין ב-20 ביולי 1974 הפך נמל התעופה הבינלאומי בניקוסיה ששימש עד אותה עת כשער האווירי העיקרי לכל האי, לזירת קרבות ונסגר. שלטונות קפריסין הכשירו את שדה התעופה בלרנקה בחיפזון וסללו מסלול טיסה המתאים לתנועת מטוסי בוכנה. הנמל נפתח לשימוש ב-8 בפברואר 1975, לאחר שהוכשרה בו תשתית בסיסית והוקמו בו מבנים טרומים. צי המטוסים של חברת הדגל הקפריסאית, סייפרוס איירווייז, נפגע באורח קשה. אחד ממטוסי החברה הושמד, מטוס שני נפגע והיתר עוכבו בשדה התעופה של ניקוסיה. החברה נאלצה להשעות את פעולתה, וחידשה אותה באופן מוגבל רק לאחר פתיחת הנמל החדש בלרנקה באמצעות שני מטוסים שנחכרו מבריטיש מידלאנד. סייפרוס איירוויז ואולימפיק איירליינס היו החברות הראשונות שהחלו את פעולתן בנמל.
מאוחר יותר הוכשר מסלול הנחיתה הבודד לתנועת מטוסי סילון, ונבנה בית נתיבות קבוע. עם צמיחת התנועה בנמל, שהיה מסוגל לטפל בתנועת נוסעים שנתית של 2.5 מיליון בלבד, נוסחה בשנת 1998 תוכנית להרחבתו. מסלול הטיסה הוארך, והוקמו בו מגדל פיקוח חדש, מבני מנהלה ויחידת כיבוי אש. רשת הכבישים בסביבת הנמל שודרגה והוא חובר אל הכביש המהיר A3 המשמש ככביש טבעת לעיר לרנקה, ומתחבר אל הכבישים המהירים האחרים במדינה. בנוסף החלה בנייתו של בית הנתיבות החדש כ-600 מטרים דרומית-מערבית לזה הקיים. טרמינל זה נבנה בשיטת BOT ונחנך ב-7 בנובמבר 2008. הטרמינל הישן נסגר לשימוש מסחרי; חלק ממנו מיועד להריסה, ובינתיים הוא משמש כטרמינל אח"מ, כמרכז מטען, וכבית הנתיבות של מספר חברות פרטיות.
הנמל כיום
בשנת 2010 טיפל הנמל ב-5,503,106 נוסעים, גידול של 3.8% ביחס לשנה הקודמת, והוא דורג מבחינה זו במקום ה-64 באירופה[1]. מהנמל פועלות טיסות לרחבי אירופה והמזרח התיכון, העושות שימוש במסלול הטיסה הבודד (04/22) שאורכו 2,994 מטר.
מבנה הטרמינל החדש משתרע על-פני שטח של 98,000 מ"ר והוא נבנה בצורת "פיר", האמור לשקף את אמת המים העות'מאנית ששוכנת צפונית-מערבית לנמל (אמת בקיר פאשה). לאורכו מוקמו 16 גשרי עלייה למטוס, ושערי עלייה למטוס נוספים נסמכים על הסעת הנוסעים מבית הנתיבות אל המטוס באמצעות אוטובוסים. הטרמינל החדש מסוגל לטפל בתעבורת נוסעים של כ-7.5 מיליון בשנה. בחזיתו הוקם מגרש חניה גדול ל-2,450 כלי רכב. בשנת 2013 הושלמה הרחבת מבנה בית הנתיבות כך שיוכל לטפל בתנועת נוסעים שנתית של תשעה מיליון. עוד מתוכננת הארכתו של מסלול הטיסה ב-500 מטרים לכיוון דרום-מערב. בבית הנתיבות אזור קניות המשתרע על-פני שטח של 6,000 מ"ר. אוטובוסים בין-עירוניים מקשרים את הנמל ללרנקה, ללימסול ולניקוסיה, נוסף על שירותי מוניות.
טיסות לישראל וממנה
מספר חברות תעופה מקיימות קשר אווירי בין ישראל ללרנקה, אשר נתון לשינויים תכופים בהשפעת מלחמת חרבות ברזל.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של נמל התעופה הבין-לאומי לרנקה