נוף בערפל
| כרזת הסרט | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי | תיאו אנגלופולוס |
|---|---|
| תסריט | תיאו אנגלופולוס |
| מוזיקה | אלני קאראינדרו |
| צילום | גיורגוס ארוואניטיס |
| הקרנת בכורה | 10 בספטמבר 1988 |
| שפת הסרט | יונית |
נוף בערפל (ביוונית: Τοπίο στην ομίχλη; באנגלית: Landscape in the Mist) הוא סרט מסע מאת הבמאי היווני תיאו אנגלופולוס, שזכה בפרס אריה הכסף בפסטיבל ונציה בשנת 1988 ובפרס האקדמיה האירופית לקולנוע לסרט הטוב ביותר לשנת 1989.
הסרט הוא השלישי בטרילוגיית "השתיקה" של אנגלופולוס (אחרי "המסע לקיתירה" ו"מגדל הדבורים"). הוא מתרכז בשתיקתו של אלוהים, ועוסק בהיבטים קיומיים ואקזיסטנציאליסטים. כמו בסרטיו האחרים של אנגלופולוס, גם סרט זה מתאפיין ביופי ויזואלי רב ובסצנות הכוללות סמליות רבה ודימויים רבי עוצמה[1].
הסרט מספר את סיפורם של שני ילדים, ואולה ואלכסנדר, שגדלו עם אמם ומעולם לא פגשו את אביהם. היא מספרת להם שאביהם עובד ומתגורר בגרמניה. הילדים מחליטים לצאת לחפש אחר אביהם לבדם ברכבת ובדרך עוברים סידרה של הרפתקאות.
עלילת הסרט
וולה המתבגרת (טניה פלאיולוגו) ואחיה אלכסנדרוס בן החמש (מיכליס זיקי) מעולם לא פגשו את אביהם שגר בגרמניה, לפי מה שאמם מספרת להם. הם רוצים לפגוש אותו ויוצאים למסע אליו. וולה ואלכסנדרוס עוזבים בסתר את ביתם והם הולכים לתחנת הרכבת של אתונה. הם מנסים להשתחל לרכבת הישירה לגרמניה, אך מורדים מהרכבת בגלל שאין להם כרטיס ונעצרים. שוטר לוקח אותם לדוד רחוק. הדוד מספר לשוטר שלילדים אין אבא בגרמניה וכי אמם שיקרה להם, כדי שלא ידעו את האמת: יש להם אבות שונים כתוצאה מרומנים קצרים של אימם. למרות שוולה ואלכסנדרוס מצותתים לשיחה, הם עדיין מאמינים לאמם וחושבים שהדוד משקר. בחסות סופת שלגים שמכה לפתע בכפר, הילדים מצליחים להימלט.
הם ממשיכים במסעם ברגל ובסופו של דבר פוגשים בבחור צעיר בשם אורסטיס (סטראטוס צורצוגיו), שהאוטובוס שלו התקלקל. הוא מציע לקחת אותם איתו והילדים נענים להצעה. אורסטיס הוא הנהג של להקת תיאטרון נודדת שמציגה יצירה על ההיסטוריה היוונית. לאחרונה, הלהקה נאבקת עם ירידה במספר הקהל, עקב אנשים שמחפשים הסחת דעת קלה יותר.
כשדרכו של אורסטיס מתפצלת משלהם, הילדים עוזבים את הלהקה ומחפשים כלי תחבורה שונים לגרמניה. הם מצליחים למצוא נהג משאית (ואסיליס קולובוס), שמוכן לקחת אותם איתו. מאוחר יותר, בזמן שאלכסנדרוס ישן, הנהג אונס את וולה, ונמלט לאחר מכן, מזועזע ממעשיו שלו. אלכסנדרוס ווולה מגיעים עד מהרה לתחנת רכבת נוספת, שם הם שוב מנסים לנסוע ברכבת. כשהם מזהים את פקח הכרטיסים, הם בורחים ממנו בדיוק לפני שנתפסים.
הם נתקלים שוב באורסטיס, שלוקח אותם איתו על האופנוע שלו. בינתיים, להקת התיאטרון של אורסטיס מתפרקת והחברים מתחילים למכור את צורכיהם השונים. אורסטיס לוקח את וולה ואלכסנדרוס לבית קפה ריק על החוף והם הולכים איתו בטיילת. לפתע, הילדים עדים לפסל של יד ענקית עשויה משיש המוחזקת על ידי מסוק מתוך הים והלאה לכיוון העיר. האצבע המורה של היד שבורה. (מחווה לפסל ישו המוחזק עם מסוק בתחילה הסרט "לה דולצ'ה ויטה").
בשל שירותו הצבאי הממשמש ובא, אורסטיס נאלץ למכור את האופנוע שלו. מאוחר יותר הוא פוגש שוב את הקונה בבר ומשתמע שהוא מקיים עמו יחסי מין. וולה מאוכזבת מאורסטיס, לאחר שהתאהבה בו בעצמה, והילדים עוזבים שוב. אורסטיס מחפש אותם ומוצא אותם בקטע כביש מהיר שזה עתה נבנה. הוא לוקח את וולה לזרועותיו ומתחיל לנחם אותה בעודה בוכה: "בפעם הראשונה, זה תמיד כאילו אתה מת". הם נפרדים מאורסטיס שוב, הפעם סופית. בתחנת רכבת אחרת, חייל נותן לוולה כסף לקניית כרטיסי רכבת והילדים עולים לרכבת לגרמניה. כיוון שאין בידם דרכונים, הם יורדים מהרכבת זמן קצר לפני ביקורת הגבולות. בחוץ הם רואים שהגבול נוצר על ידי נהר, ומשתמשים בסירה קטנה כדי לחצות אותו. לפתע, נורות יריות על ידי משמר הגבול ועץ מתחיל להיראות מתוך הערפל. כשהערפל מתחיל להתפוגג, וולה ואלכסנדרוס רצים אל העץ ומחבקים אותו.
שחקנים ודמויות
- מיכליס זיקי - אלכסנדרוס
- טניה פלאיולוגו - וולה
- סטראטוס צורצוגיו - אורסטיס
- ואסיליס קולובוס - נהג משאית
- איליאס לוגות'אטיס - שחף
- מייקל יאנאטוס - שומר בתחנת רכבת
- טולה סטת'פולו - אישה בתחנת משטרה
- ירסימוס סקיאדרסיס - חייל
- דמיטריס קברידיס - דוד
- טסוס פלצידיס - פקח רכבת
לקריאה נוספת
- דני מוג'ה, אהבנו כל כך – 100 סרטי מופת, מפה - מיפוי והוצאה לאור, 2003, הערך "נוף בערפל", עמ' 266–267
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ הסרט נוף בערפל: שיחה עם נחמן אינגבר, באתר סריטה
