נועה זילברמן
| מידע כללי | |||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||||||||||||||||||||
| ספורט | |||||||||||||||||||||||
| ענף ספורט | אתלטיקה | ||||||||||||||||||||||
| תת-ענף | ריצת 100 מטר, ריצת 200 מטר, קפיצה לרוחק | ||||||||||||||||||||||
| מועדון | הפועל גניגר | ||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||
נועה זילברמן, היא אתלטית ישראלית בעבר, אלופת ישראל (1956) ושיאנית ישראל בריצת 200 מטר ואלופת ישראל (1956) בקפיצה לרוחק.
ביוגרפיה
זילברמן גדלה בקיבוץ גניגר והתאמנה בקבוצה של הקיבוץ.
1955
במרוץ הקפת התבור שנערך בנובמבר 1955 זכתה זילברמן במקום הראשון. הריצה הייתה למרחק של 700 מטר (2:30.3 דקות), לפני נעמי צברי מהפועל כפר רופין (2:38.7 דקות).[1]
1956
באליפות ישראל באתלטיקה שנערכה בסוף יוני 1956 זכתה זילברמן ב-3 מדליות, 2 זהב ו-1 ארד. מדליות זהב, בריצת 200 מטר בשיא ישראלי חדש של 26.9 שניות, שיפור לשיא בן ה-3 חודשים של רינה ויינרייך (27.0 שניות),[2] לפני אילנה אדיר מברית מכבים עתיד (26.9 שניות). שיא זה החזיק מעמד כשנה ונשבר על ידי אילנה קרשיק (26.6 שניות).[3] ובקפיצה לרוחק בתוצאה של 5.11 מטר, לפני אהובה קראוס מהפועל רחובות (4.98 מטר) ואסתר רובין ממכבי תל אביב (4.82 מטר). מדליית ארד, בריצת 100 מטר בתוצאה של 13.0 שניות, אחרי רינה ויינרייך ממכבי תל אביב שקבעה שיא ישראלי חדש של 12.6 שניות, שיפור לשיא הטרי בין החודשיים של אילנה אדיר (12.7 שניות). אדיר סיימה שנייה באליפות (12.7 שניות).[4]
בתחרות אתלטיקה בין נבחרת ישראל לנבחרת טורקיה שנערכה באנקרה באוגוסט אותה שנה, זכתה זילברמן במקום ראשון בקפיצה לרוחק בתוצאה של 5.08 מטר.[5]
במרוץ הקפת התבור שנערך ב-29 בדצמבר אותה שנה היא זכתה שוב במקום הראשון. הריצה הייתה למרחק של 800 מטר (2:29.0 דקות).[6]
1957
בתחרויות האתלטיקה במכביה החמישית שנערכו בספטמבר 1957 זכתה זילברמן במדליית ארד בקפיצה לרוחק בתוצאה של 4.89 מטר, אחרי דבורה טרנר מבריטניה (5.06 מטר) וג'. קלרמן מאוסטרליה (5.03 מטר). במרוץ הקפת התבור שנערך בדצמבר אותה שנה היא זכתה פעם שלישית ברציפות במקום הראשון.
1961
בתחרויות האתלטיקה של כינוס הפועל השביעי שנערכו במאי 1961 זכתה זילברמן במדליית כסף בקפיצה לרוחק בשיא הפועל חדש של 5.37 מטר, אחרי מרי ביגנאל מאנגליה (5.91 מטר).[7]
בתחרויות האתלטיקה של המכביה השישית שנערכו בספטמבר אותה השנה היא זכתה במדליית כסף בקפיצה לרוחק בתוצאה של 5.24 מטר, אחרי אנה מריה נורסה מאיטליה שקבעה שיא מכביה חדש של 5.32 מטר ולפני לאה לוי מישראל (5.15 מטר).
הערות שוליים
- ^ 427 רצים במרוץ התבור, על המשמר, 20 בנובמבר 1955
- ^ שיא חדש באתלטיקה קלה, מעריב, 25 במרץ 1956
- ^ אילנה קרצ'וק הציבה שיא בריצה, מעריב, 19 במאי 1957
- ^ 2 שיאים לבוגרות באליפות ישראל בא"ק, דבר, 1 ביולי 1956
- ^ משה לרר, עוד ניצחונות לישראליים בתורכיה, מעריב, 20 באוגוסט 1956
- ^ אסולין זכה בהקפת התבור, דבר, 30 בדצמבר 1956
- ^ מעריב לספורטאים - 6, אפריקנים, שבדי ובריטית "כבשו" אתמול את האצטדיון, מעריב, 3 במאי 1961