נוסחאות הכפל המקוצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסחאות הכפל המקוצר הוא שם קיבוצי, השגור בעיקר בהוראת המתמטיקה בבתי ספר תיכוניים, שמציין כמה זהויות מתמטיות המשמשות לפישוט ביטויים אלגבריים.

הוכחת כל הנוסחאות מתבססת על שימוש אינדוקטיבי בחוק הפילוג, חוק הקיבוץ וחוק החילוף ("פתיחת סוגריים וקיבוץ איברים").

הבינום של ניוטון

שתי נוסחאות כפל מקוצר בסיסיות הן:

(a±b)2=a2±2ab+b2(a±b)3=a3±3a2b+3ab2±b3

אלו הם מקרים פרטיים של נוסחת הבינום של ניוטון:

(a+b)n=k=0n(nk)ankbk

חישוב (ab)n נעשה באמצעות הצבת b במקום b בבינום של ניוטון.

משפט המולטינום מאפשר לפתח את הביטוי המקביל למספר כלשהו של מחוברים.

הפרש חזקות

שתי נוסחאות כפל מקוצר בסיסיות נוספות הן:

a2b2=(ab)(a+b) (זהות הפרש ריבועים)
a3±b3=(a±b)(a2ab+b2) (כאשר הוא הסימן ההפוך מ-±)

אלו מקרים פרטיים של הזהות הכללית:

anbn=(ab)(an1+an2b++abn2+bn1)=(ab)k=0n1an1kbk

זהות המתקבלת מפתיחת סוגריים וצמצום הטור הטלסקופי שמתקבל.

כאשר n מספר אי-זוגי ניתן לקבל זהות מקבילה an+bn=an(b)n, ועל ידי הצבת b במקום b בזהות הקודמת מתקבל:

an+bn=(a+b)(an1an2b+abn2+bn1)=(a+b)k=0n1(1)kan1kbk

אם נתיר שימוש במספרים מרוכבים ניתן לפתח זהות דומה גם למקרה ש-n זוגי מכיוון ש-an+bn=an(wnb)n, כאשר wn הוא שורש מסדר n של 1 (למשל: wn=exp(πni) לפי זהות אוילר).

קישורים חיצוניים