נבו-נדין-זרי
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
נבו-נדין-זרי (Nabû-nādìn-zēri) היה מלך בבל ב־733–732 לפנה"ס, בנו ויורשו של נבונצר (747–734 לפנה"ס).
ביוגרפיה
שמו המלא נבו-נדין-זרי, מופיע רק ברשימת המלכים הבבליים A.[1] בכרוניקת המלכים מנבונצר ועד שמש-שום-אוכין הידועה ככרוניקה 1,[2] הוא מכונה נדין או נדינו. הקאנון של תלמי נותן את שמו כ-Νάδιος או Νάβιος, בדומה לגרסת הכרוניקה של שמו.[3]
נבו-נדין-זרי עלה לשלטון זמן קצר לאחר הפלישות הראשונות של המדינה הנאו-אשורית שהתעצמה. הוא היה אחד מהמלכים שהיו בן זמנו של תגלת-פלאסר השלישי, המלך האשורי שעתיד לימים (729 לפנה"ס) לכבוש את בבל.
בשנה השנייה למלכותו, הוא הופל ונהרג בהתקוממות בראשות Nabû-šuma-ukīn, פקיד פרובינציאלי, שבתורו ישב על כס המלכות קצת יותר מחודש עד שהודח על ידי נבו-מוכין-זרי. לא נשתמרו טקסטים ידועים מתקופת שלטונו הקצרה.[4] הפלת השושלת שלו והחלפתה במורד, אולי סיפקו לתגלת-פלאסר השלישי תירוץ לפלוש לבבל.[5]