נבוכדנאצר הראשון
![]() |
ערך ללא מקורות
| |
ערך ללא מקורות | |
נבוכדנאצר הראשון או נבו־כודורי־אוצור (בבבלית: Nabû-kudurrī-úṣur (AN-AG-ŠA-DU-ŠIŠ)) היה מלך בבל בשנים 1146–1123 לפנה"ס או 1126–1103 לפנה"ס לפי הכרונולוגיה התיכונה.
המלך הרביעי מהשושלת הרביעית של איסין שמלכה בבל, שהייתה השושלת השנייה של איסין. השושלת תפסה את השלטון בבבל מממלכת עילם לאחר שעילם הביסה את מלכי השושלת הכשית ששלטה בבל במשך כ-400 שנים.
בתחילת מלכותו הוא אסף צבא ופלש לעילם, אבל הכתה אותו מגפה והוא נסוג. הוא חיכה לאות משמים, וקיבל אותו בקיץ. שוב הוא ארגן צבא ופלש לעילם והביס אותה. הוא נכנס לעיר שושן ולקח את פסלי האלים מרדוך ואשתו שרפניתום, ששהו בשבי העילמי, והחזיר אותם לעיר הבירה בבל. הוא הקים מחדש מקדשים שהעילמים הרסו בניפור ואור. ניצחון זה על עילם הוא אחד הניצחונות הידועים ביותר של נבוכדנאצר הראשון.
במיוחד נודעה חשיבות לשיקום מקדשו של האל מרדוך, אסגילה, בעיר בבל. המקדש הפך למקדש המרכזי של ממלכת בבל עד לחורבנה בשנת 538 לפנה"ס ואף אחר כך, כשבבל הייתה תחת שלטון פרסי ויווני. בימיו הוכר האל הבבלי מרדוך כמלך האלים וראש הפנתיאון הבבלי. גם הכרה זו נמשכה מאות שנים אחרי שבבל עברה לחסות פרסית ואחר כך יוונית. אומנם על פי סיפור הבריאה הבבלי אנומה אליש הוכתר מרדוך למלך האלים עם בריאת העולם ותוכניות הבנייה של מקדש אסגילה ניתנו לבני האדם כבר אז, אולם חיבור זה שייך, ככל הנראה, לימי נבוכדנאצר הראשון. מרדוך החליף את האל הראשי הקודם מאז ימי שומר הקדומה – אנליל.
לאחר מותו ירש אותו בנו אנליל־נדין־אפלי (אנ'), שמת בעודו נער.
קישורים חיצוניים

- נבוכדנאצר הראשון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הקודם: נינורתה־נדין־שומי 1132–1126 לפנה"ס |
מלך ממלכי בבל בתקופת שושלת איסין 1126–1103 לפנה"ס |
הבא: אנליל־נדין־אפלי 1103–1100 לפנה"ס |