סין (אל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף נאננה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תבנית {{אל}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

סִיןאכדית: Su'en, Sîn) או נַנַּה הוא אל הירח במיתולוגיה המסופטמית. נאננה (Nannar) הוא הגרסה השומרית לאל, בנם של אנליל ונינליל, והוא זוהה עם האל השמי סין. שני המקומות המרכזיים לעבודת סין-נאננה היו מקדש אכישנוגל באור בדרום מסופוטמיה, וחרן בצפון.

סין היה גם אל העדרים ופיריון הבקר ואל שדות המרעה, ולכן היה גם האל של השבטים הנודדים שרעו את העדרים.[1] הוא תואר בדמות של עגל וכינויו היה 'הרועה'.

לוח השנה המסופוטמי היה לוח ירחי. בכל חודש נחוגו שלושה ימי חג לכבוד אל הירח: ביום הראשון בחודש - במולד הירח (השווה לברכת הלבנה ביהדות), ביום השביעי - בחצי הסהר, וביום החמישה עשר - במילוא הירח.

במחקר המודרני קיימת סברה כי האל סין היה מושא הפולחן של ראשוני הישראלים. במקרא משתקפת זיקתם של הישראלים הקדומים לפולחן אל הירח בסיפור הנדידה של משפחת אברהם, היוצאת מאור ועוברת בחרן בדרכה לארץ כנען - שני מרכזי הפולחן של אל הירח. ייתכן גם כי שמו של הר סיני נקרא על שם האל סין, ויש שמזהים את מקומו של הר סיני במקום של ג'אבל סין בישר במדבר סיני (כנראה גם שהמילה 'בשורה' בשמו של ההר). הירח משתקף גם בשמותם של בני משפחת אברהם - תרח (ירח), שרה (סהר(ה)), נחור (נחירה - המתרחשת בעת הלבנה) ולבן (לבנה). בספר יהושע אף נכתב בפירוש: "בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים" (כ"ד, ב')[2]

שריד לאמונה הזאת מופיע בלוח השנה העברי הקדום, שהיה לוח ירחי, ובמועדי החגים החלים בזמן מילוא הירח (כשהירח מלא), ב-15 לכל חודש: פסח, סוכות, ט"ו בשבט, שושן פורים, ו-ט"ו באב (יום זיכרון). הפולחן לאל סין התקיים גם במצרים (יחזקאל ל, יד-טו).

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סין בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים

  1. ^ ש.שפרה ויעקב קליין, מזמור לננה-סין, בימים הרחוקים ההם, 1996, 450-447; 513
  2. ^ A.F. Key, Traces of the Worship of the moon god Sin among the Early Israelites, JBL84 1965


ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.