משה ראוכברגר
הרב משה ראוכברגר (טבת ה'תרצ"ח, 12 בדצמבר 1937 – א' בחשוון ה'תשפ"א, 18 באוקטובר 2020) היה רב חרדי-ישראלי, כיהן כרב שכונת רמת הדר וכחבר במועצת הרבנות הראשית. לפני כן שימש וכרב שכונת בת גלים בחיפה, מנהל מחלקת הכשרות ברבנות חיפה וכיו"ר ועד רבני השכונות בישראל. ממלא מקום רבה הראשי של חיפה.
 | |
| לידה |
12 בדצמבר 1937 טבת ה'תרצ"ח רומניה |
|---|---|
| פטירה |
18 באוקטובר 2020 (בגיל 82) א' בחשוון ה'תשפ"א ירושלים, ישראל |
| מקום קבורה | בית הקברות שדה יהושע |
| מקום מגורים | חיפה |
| השתייכות | ליטאים |
| רבותיו | הרבנים: דב מאיר רובמן, ראובן כ"ץ, אהרן כהן, מאיר חדש, חיים שמואלביץ, יוסף שלום אלישיב ועוד |
| בת זוג | שרה (לבית סגל); חיה חרמונה (לבית ליבוביץ); גיטה (לבית קלינרמן) |
| צאצאים | אליעזר ראוכברגר |
| רב שכונת בת גלים | |
| רב שכונת הדר עליון | |
| יו"ר מחלקת הכשרות ברבנות חיפה | |
| חבר מועצת הרבנות הראשית | |
| יו"ר איגוד רבני השכונות בישראל | |
| פרסים והוקרה | פרס מפעל חיים מטעם [המועצה הדתית חיפה |
ביוגרפיה
ראשית חייו
נולד ברומניה למרדכי יהודה (מרקוס), סוחר, ובלומה. את מלחמת העולם השנייה עבר כילד במחנה מעצר בטרנסניסטריה שרוב יושביו מתו במהלך המלחמה מרצח, מחלות ורעב. לאחר המלחמה שבה משפחתו לעיירת מולדתם, אך ברחה ונמלטה לארץ ישראל, שם התיישבו בחיפה. למד בישיבת תפארת ישראל בחיפה, ובמקביל הדריך בבני עקיבא. לאחר תום לימודיו בתפארת ישראל, עבר ללמוד בישיבת פוניבז' בבני ברק. כאשר החיכוכים בין דרכה של בני עקיבא לדרכה של הישיבה גברו, נתנה לו הישיבה את הבחירה האם לעזוב את בני עקיבא ולהמשיך בישיבה או להפך. הוא החליט לעזוב את פוניבז' ולעבור לתיכון יבנה, אך בהשפעת החזון איש הוא עבר למספר חודשים ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה. לאחר מכן למד כשש שנים בישיבת חברון שם התקרב אל ראש הישיבה הרב אהרון כהן והמשגיח הרב מאיר חדש. לאחר נישואיו עבר לישיבת מיר, שם דבק ברב חיים שמואלביץ. בהוראת רבי ישראל אלתר, למד פסיקת הלכה. קיבל סמיכה לרבנות עיר לאחר מבחן אצל הרב יוסף שלום אלישיב, וכן נסמך מהרבנים אליעזר יהודה פינקל, זלמן סורוצקין, חיים שמואלביץ, משה חברוני, אליעזר יהודה ולדנברג ובצלאל ז'ולטי[1]. בהמשך חייו היה לתלמידו ומקורבו של הרב יוסף שלום אלישיב.
רבנות
בסביבות 1968, עוד בטרם הגיע לגיל 30, התמנה לרב שכונת בת גלים בחיפה[2], והיה לרב הצעיר בישראל באותה העת. ב-1972 היה אחד מנציגי רבני השכונות בוועדה שבחרה את הרבנים הראשיים לישראל[3][4]. ניהל את המאבק נגד העבודות על הקמת מסילת הרכבת בבת גלים בשבת. ב-1974 התמודד על תפקיד רבה האשכנזי של חיפה[5], אך זכה בקול אחד בלבד והפסיד לרב שאר ישוב כהן[6]. בהמשך, התמנה לרב שכונת רמת הדר[7], ולראש מחלקת הכשרות ברבנות חיפה[8]. ב-1993 הקים את "ארגון רבני השכונות" המאגד את רבני השכונות בישראל. היה יו"ר ועד עובדי המועצה הדתית חיפה.
בשנת 1998 נבחר למועצת הרבנות הראשית[9]. במועצה, היה אחראי על ענייני הכשרות, בייחוד בעיר אילת[דרושה הבהרה]. בשנת 2003 הפסיד בפער של מספר קולות בודדים למועמד שמעליו ולא נכנס שוב למועצה. באותה העת, הגיש את מועמדותו לרב הראשי לישראל[10], אך הסיר את מועמדותו לבסוף, בהוראת הרב אלישיב. לאחר שהרב יונה מצגר נבחר לרב הראשי, הרב ראוכברגר נכנס במקומו למועצת הרבנות הראשית. היה חבר ועדת השמיטה של הרבנות הראשית לקראת שנת השמיטה ה'תשס"ח[11][12]. במסגרת זו ניסה לצמצם את השימוש בהיתר המכירה. בעתירה שהוגשה כנגדו (בין השאר) בעניין זה חויב בתשלום 10,000 שקלים[13]. בשנת 2008 התמודד לכהונה נוספת, אך לא נבחר[14][15].
בשנת 2011 זכה בפרס למפעל חיים ובמדליה מטעם המועצה הדתית חיפה[16]. השתתף במפגשים בין-דתיים בחיפה ובצפון[17][18]. לאחר פטירת הרב שאר ישוב כהן כיהן כממלא מקום רבה של חיפה[19].
בסוף ימיו עבר לשכונת בית וגן בירושלים, אולם הקפיד להמשיך ולנסוע להעביר שיעורים בחיפה.
נפטר בא' בחשוון תשפ"א ונקבר בבית הקברות שדה יהושע בחיפה.
משפחתו
ב-1961 נישא ללאה בת הרב מאיר סגל, נינתו של הרב יוסף יוזל הורוביץ "הסבא מנובהרדוק. לאה עבדה כמורה בכפר חסידים. ביוני 1964 נספתה בתאונת דרכים[20], כאשר סלע שנפל ממשאית מחץ אותה למוות[21]. ב-1968 נישא בשנית לחיה חרמונה ליבוביץ. לאחר פטירתה בשנת 2001 נישא בשלישית לגיטה קלינרמן.
בניו מאשתו הראשונה:
- הרב חיים ראוכברגר, חתנו של הרב יחיאל מיכל פיינשטיין. נפטר ממחלה בשנת 2008 בחיי אביו.
- אליעזר ראוכברגר, יו"ר דגל התורה בירושלים וסגן ראש העיר.
בניו מאשתו השנייה:
- יהושע ראוכברגר יו"ר עמותת "לב חדש" בחיפה ואחראי על מבני ציבור בעיר.
- מרדכי יהודה ראוכברגר מנכ"ל רשת "פעמית סטור".
- יוסף ראוכברגר מנהל מוסדות בציבור החרדי.
- בתו שרה ברקמן טבעה למוות בחוף ימה של חיפה בשנת 1996, בעת שהצילה את אחייניתה מטביעה.
קישורים חיצוניים
- חנני ברייטקופף, רב של פעם': סיפור חייו המופלא של הגר"מ ראוכברגר זצ"ל, באתר כיכר השבת, 19 באוקטובר 2020
- הגאון רבי משה ראוכברגר זצ"ל, בגגיליון "בית המדרש" של ישיבת מיר מס' 497, עמ' 3–8.
- יעקב אבוביץ, שריד לדור דעה: קווים לדמותו ולחייו של הגאון רבי משה ראוכברגר זצ"ל, באתר JDN, 19 באוקטובר 2020
- ההפתעה בהכתרתו של הרב ראוכברגר בשכונת 'בת גלים' בעיר חיפה, באתר "דרשו".
- קברו באתר חברת קדישא חיפה.
הערות שוליים
- ^ הרב א. חפץ, אורייתא קא מרתחא ביה, יתד נאמן מוסף שבת קודש, גיליון 9, פרשת ויצא י"א בכסלו תשפ"א
- ^ אספת נשים לקראת פסח, הצופה, 8 באפריל 1968
- ^ נבחרו נציגי רבני השכונות לגוף הבוחר לרבנות, דבר, 7 בספטמבר 1972
- ^ רשימת חברי האספה הבוחרת, מעריב, 5 באוקטובר 1972
- ^ ראובן בן צבי, 12 הגישו מועמדות לרב ראשי של חיפה, מעריב, 23 באוקטובר 1974
- ^ ראובן בן צבי, נבחרו רבנים ראשיים בחיפה, מעריב, 28 במאי 1975
- ^ בית המדרש הפתוח, מעריב, 11 בדצמבר 1988
- ^ רבני חיפה כמעט מנעו קיום הארוחה בגלל... "שרימפס", מעריב, 6 בספטמבר 1979
- ^ ילקוט הפרסומים 4624, 2 במרץ 1998, עמ' 2663
- ^ אילן מרסיאנו, הבחירות לרבנות: קרב רב ברב, באתר ynet, 29 במרץ 2003
- ^ נטע סלע, המלצה ברבנות: לא לקנות פירות מהרשות, באתר ynet, 27 במאי 2007
- ^ חה"כ אבו וילן: הרבנים הראשיים משחקים באש, באתר nrg, 4 בספטמבר 2009
- ^ בג"ץ 7628/07
- ^ נטע סלע, ש"ס גברה על הרב אלישיב בדרך למועצת הרבנות, באתר ynet, 23 בטמבר 2008
- ^
יאיר אטינגר, מפלה להנהגה החרדית-אשכנזית: נציגיו של אלישיב הודחו מהמועצה, באתר הארץ, 24 בטמבר 2008
- ^ ארחות, בטאון המועצה הדתית חיפה גיליון 63, תשע"א עמ' 75
- ^ ראו: ארחות, בטאון המועצה הדתית חיפה גיליון 63, תשע"א, עמ' 78 - 79
- ^ ארחות 64, תשע"ג, עמ' 102 - 103
- ^ חנני ברייטקופף, מרבני העיר חיפה: הרב משה ראוכברגר זצ"ל, באתר כיכר השבת, 18 באוקטובר 2020
- ^ זכרון להולכים, הצופה, 23 ביוני 1964
- ^ שיפי חריטן, 52 שנה אחרי שנהרגה לאה ראוכברגר - תאונה כמעט זהה הבוקר בחשמונאים, באתר בחדרי חרדים, 12 ביולי 2016