יאיר אטינגר
יאיר אטינגר (נולד ב-21 באוקטובר 1972) הוא עיתונאי וסופר ישראלי. פרשן לענייני דת ומדינה וכתב מגזין בכאן חדשות.
ביוגרפיה
נולד בירושלים לאהרון, ממשחררי ירושלים במלחמת ששת הימים ומפצועי המלחמה הקשים ביותר[1], ולאסתר אטינגר, משוררת[2].
אטינגר התחנך בתיכון הרטמן והשתתף בפעילויות שבט משואות של הצופים הדתיים בירושלים. בתום לימודיו הצטרף למסלול הצבאי שילוב במסגרת מכון הרטמן וישיבת הקיבוץ הדתי עין צורים. לאחר שחרורו מצה"ל חזר ללימודיו במכון הרטמן, ובמקביל החל לסקר את תחומי הצבא והמתנחלים עבור המקומון "כל העיר". במהלך עבודתו במקומון למד באוניברסיטה העברית לימודי האסלאם, המזרח התיכון ומדע המדינה. בנוסף, עבר קורס כתבים של קול ישראל, ועבד ככתב בירושלים במערכת החדשות של רשת ב'.
בסוף 1997 הצטרף לעיתון "הארץ" כעורך במדור הכתבות, ולאחר מכן כעורך וכתב החוץ של העיתון. בשנת 2001 יצא ללימודים בפריז בבית הספר לעיתונות, שפעל בעבר בחסות האיחוד האירופי. עם שובו לישראל בשנת 2002, השתלב במערכת החדשות של "הארץ" ככתב לענייני האוכלוסייה הערבית בישראל, וסיקר בין היתר את דיוני ועדת אור שחקרה את אירועי אוקטובר 2000, את המפלגות הערביות בכנסת ואת הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית.
בחורף 2005 עבר להתגורר ביישוב נוה דקלים, בניסיון להביא את קולות התושבים והרבנים המקומיים על רקע התממשות תוכנית ההתנתקות, ובחמשת חודשי שהייתו בגוש קטיף פרסם ב"הארץ" עשרות רשימות וטורים תחת הכותרת "נוה דקלים"[3].
בשנת 2006 עבר לסקר את החברה החרדית. לצד סיקור פרשיות אקטואליות כמו בג"ץ בית הספר בעמנואל, המאבקים סביב מצעד הגאווה בירושלים והפעלת חניון קרתא, הוא מרבה לעסוק בניתוח של תהליכים פנימיים בחברה החרדית, ושל סוגיות דת ומדינה כגון משבר פרויקט הגיור הממשלתי שפרץ ב-2008[4], משבר רבני צהר והירידה במעמדה של הרבנות הראשית לישראל[5].
במאי 2017, בתום עשרים שנה ב"הארץ", עבר אטינגר למכון שלום הרטמן בניו יורק, ונטל חלק בתוכנית החרדים של המכון הישראלי לדמוקרטיה. בספטמבר 2017 מונה לכתב ג'רוסלם פוסט בניו יורק[6]. בשנת 2018 פרסם יחד עם הסוציולוג נסים ליאון את הספר "בְּאֵין רוֹעֶה; ש"ס וההנהגה החרדית-מזרחית אחרי עידן הרב עובדיה יוסף", שיצא בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה[7].
בספטמבר 2019 חזר אטינגר לישראל והתחיל לעבוד בתאגיד השידור הישראלי בתפקיד פרשן לענייני דת ומדינה לצד עקיבא ווייס[8].
בדצמבר 2019 יצא לאור ספרו: "פרומים - המחלוקות שמפצלות את הציונות הדתית". הספר זכה בפרס ספר השנה ע"ש הלל קוק של המכון למחשבה ישראלית, לשנת 2021[9] ויצא גם באנגלית בהוצאת קורן, בשנת 2023, תחת השם "Frayed: The Disputes Unraveling Religious Zionists".
חיים אישיים
אטינגר נשוי, ואב לשלוש בנות. מתגורר בירושלים.
קישורים חיצוניים
- מאמרי יאיר אטינגר, באתר "הארץ"
על ספרו:
- ניצן קידר, לאחד מחדש את הציונות הדתית? בלתי אפשרי, באתר ערוץ 7, 3 בדצמבר 2019
אריאל הורוביץ, הכוחות הנסתרים שיוצרים את הקרע בציונות הדתית, בעיתון מקור ראשון, 31 בדצמבר 2019- תומר פרסיקו, עומדים על נקודת המתח: ‘פרומים’ של יאיר אטינגר
הערות שוליים
- ^ מיוחד ל'כיפה': הצנחן שנפצע אנושות בזמן שחרור ירושלים, זכה להיות בטקס ההשבעה של נכדו המשרת בצנחנים, באתר כיפה, 8 ביוני 2017
- ^ ירעם נתניהו, שליפות עם אסתר אטינגר, באתר nrg, 15 באפריל 2008
- ^ יאיר אטינגר, יומן נווה דקלים, באתר וואלה
- ^ יאיר אטינגר, כשמגילת רות נראית כמו אגדה עבור המתגיירים, באתר הארץ, 8 ביוני 2008
- ^ יאיר אטינגר, חופה עוקפת רבנות, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2011
- ^ ציוץ בטוויטר של עורך העיתון יעקב כץ
- ^ באין רועה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ^ העבודה החדשה של העיתונאי והפרשן יאיר אטינגר, באתר כיפה, 9 בספטמבר 2019
- ^ פרס ספר השנה הוענק לספר העוסק בתהליכים במגזר, באתר "סרוגים", 19 ביולי 2021
- ויקינתונים - השוואת ערכים: חסר: P31
- בקרת זהויות עם 0 פריטים
- סגל הארץ
- סגל קול ישראל
- סגל כל העיר
- סגל תאגיד השידור הישראלי - שידורי הטלוויזיה
- כתבים לענייני חרדים
- בוגרי תיכון הרטמן
- בוגרי ישיבת הקיבוץ הדתי עין צורים
- בוגרי הצופים הדתיים
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- נוה דקלים: אישים
- ירושלים: אישים
- ישראלים שנולדו ב-1972