משה מטראני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "מבי"ט" מפנה לכאן. לערך העוסק ברב אמריקאי שחתם בראשי תיבות אלו, ראו משה בנימין טומשוב.
המבי"ט
קברו של משה מטראני (מצבה מחודשת עם טעות בתאריך)
קברו של משה מטראני (מצבה מחודשת עם טעות בתאריך)
לידה 1500
סלוניקי, האימפריה העות'מאנית
פטירה 1580 (בגיל 80 בערך)
כ"א בניסן ה'ש"ם
ירושלים, האימפריה העות'מאנית
מקום קבורה ישראלישראל בית הקברות היהודי העתיק, צפת
מדינה האימפריה העות'מאנית (1453–1844)האימפריה העות'מאנית (1453–1844) האימפריה העות'מאנית
מקום פעילות צפת
רבותיו רבי יעקב בירב, רבי אהרן מטראני
תלמידיו רבי יום טוב צהלון הנקרא מהריט"ץ
בני דורו רבי יוסף קארו, רדב"ז, רבי בצלאל אשכנזי השיטה מקובצת
צאצאים רבי יוסף מטראני, רבי שלמה מטראני

רבי משה בר יוסף מִטְרָאנִי (המבי"ט; 1500 – 1580; ה'ר"ס – ניסן ה'ש"ם או ה'שמ"ה), היה ראש ישיבה ופוסק, מחכמי צפת במאה ה-16.

ביוגרפיה

רבי משה מִטְרָאנִי נולד לרבי יוסף מטראני, בן למשפחת חכמים ממגורשי ספרד שהתייחסה לרבי ישעיה דיטראני. בשנת ה'רנ"ז הגיע אביו לסלוניקי שביוון, ושם נולד לאחר שלוש שנים בנו. בהמשך, למד בישיבת רבי יוסף פאסי באדריאנופול, ואצל דודו רבי אהרן מטראני. בשנת ה'רע"ח, בגיל 18, עלה לארץ ישראל. הוא השתקע בעיר צפת ולמד תורה אצל רבי יעקב בירב והיה לתלמידו המובהק. בגיל 25 התמנה לחבר בית הדין של רבי יעקב בירב, וזכה להיסמך על ידי מורו יחד עם הרב יוסף קארו שהגיע גם הוא לצפת באותן שנים.

במשך 54 שנים ישב המבי"ט בבית הדין בצפת ועסק בהרבצת תורה וכתיבת תשובות לשאלות שהופנו אליו מרחבי העולם היהודי. המבי"ט היה חברו של רבי יוסף קארו והם הרבו לדון יחד בענייני הלכה, לצד מקרים של מחלוקת ואי הסכמה. לאחר פטירת רבי יוסף קארו שימש במשך 5 שנים כאב בית הדין. כן עמד בקשר עם חכמי דורו באימפריה העות'מאנית, בהם: הרדב"ז, רבי בצלאל אשכנזי ורבי משה אלשיך.

המבי"ט היה שותף לחרם שהטיל דון יוסף נשיא על נמל אנקונה ב-1556. בעקבות העלאה על המוקד של עשרים וארבעה אנוסים ששבו ליהדות בידי האפיפיור פאולוס הרביעי והאינקוויזיציה המקומית, הכריז דון יוסף נשיא חרם כלכלי של הסוחרים היהודים על נמל אנקונה. החרם נתמך בידי רבנים שונים מחכמי הדור כהמבי"ט[1] ר' יוסף קארו (?)[2], ומהריב"ל[3] ואחרים.

נפטר באחרון של פסח בשנת ה'ש"מ (1580)[4] והניח אחריו שני בנים: רבי שלמה שהיה רב במצרים ורבי יוסף מחכמי צפת ומגדולי הפוסקים בדורו [אשר כתב את תולדותיו בהקדמת ספרו צפנת פענח].

ספריו

50 שנה לאחר מותו הדפיסו בניו את שני כרכי תשובותיו הכוללים כ-800 תשובות לשאלות שנשאל בענייני הלכה.

בחייו נדפסו שניים מספריו:

בנוסף, חיבר פירוש על "התחיה והפדות" מאת רס"ג וספר "אגרת גאולת עולם".

כמו כן כתב לעצמו קיצור לתשובות הרשב"ש והרשב"ץ ולספר יוחסין.

המבי"ט השאיר כתבים מעטים בקבלה על ספר הפליאה, הנמצאים באוסף גרשם שלום, בספרייה הלאומית בירושלים, ונדפסו בקובץ מקבציאל.

לקריאה נוספת

  • יצחק פסח זינגר, תולדות המבי"ט וספריו, ירושלים 2007.
  • אילן וואיה, המבי"ט לדורו: היבטים חברתיים ומוסריים במשנת רבי משה מטראני (המבי"ט), ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשפ"א.[5]
  • מאיר בניהו, יוסף בחירי - מחקרים בתולדות מרן רבי יוסף קארו, ע' צט-קנב, ירושלים: יד הרב נסים תשנ"א.
  • גיורא פוזיילוב, חכמיהן של ארבע ערי הקודש, ע' 193-150, ירושלים תש"ס.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משה מטראני בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
ספריו

הערות שוליים

  1. ^ שו"ת המבי"ט חלק א' סימן רל"ז
  2. ^ רבים כתבו שגם הר"י קארו השתתף בחרם. אולם ראו, שמואל הכהן ויגרטן, שבשתא כיון דעל על - האם הסכים ר"י קארו לחרם אנקונה. בתוך סיני כרך נג עמוד עב
  3. ^ שו"ת מהריב"ל חלק ד סימן לח
  4. ^ הקדמה לצפנת פענח. בהקדמה לשו"ת מהרי"ט נכתב ליל ראשון כ"ג בניסן אבל כ"ג בניסן לא חל אז ביום ראשון.
  5. ^ גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"


תקופת חייו של הרב משה מטראני על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן
אחרונים
חכמי יהדות אשכנז רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי הכהן (הש"ך) • רבי העשיל מקראקא • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יאיר חיים בכרך (ה"חות יאיר") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי יהודה לייב מינוביץ' (בעל "שארית יהודה") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי יהודה כהנא הלר •רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש")
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי")
חכמי ארץ ישראל רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם) • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי שאול ישראלי • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי בן ציון אבא שאול • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי ואזנר • רבי זלמן נחמיה גולדברג
תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים
אוחזר מתוך "https://ivritpedia.com/index.php?title=משה_מטראני&oldid=11568"