הרב וולפסון לא חבש שטריימל על אף שהיה חסיד, וכן חלק מחסידיו אינם חובשים שטריימל. אחד מחתניו הוא הרב מרדכי מנשה זילבר, אף הוא משפיע חסידי.
נפטר ב־22 ביוני 2024.
קהילת אמונת ישראל
רבים מתלמידיו של הרב וולפסון המשיכו לשמור קשר איתו לאחר עזיבתם את הישיבה ועם הזמן נוצרה מסביבו חבורת חסידים, חלקם הגדול היו ליטאים במקורם. הרב וולפסון פתח קהילה ובית כנסת בבורו פארק לתלמידיו בשם 'אמונת ישראל'. הרב וולפסון הושפע מדרך חסידות קרלין ותפילתם של חסידיו מאופיינת בהתלהבות ובצעקות כדרך חסידי קרלין. הרב וולפסון היה מגיע לישראל בזמן חופשת הקיץ ומוסר שיעורים לחסידיו המתגוררים בארץ. הרב וולפסון היה חלוץ המשפיעים בציבור הכלל חסידי[דרוש מקור].
הרב וולפסון הרבה להדגיש את קדושת המועדים ואת האמונה שכל יהודי הוא קדוש, גם כאשר אין זה נראה כלפי חוץ ("פינטעלע ייד"). הוא הדגיש את חשיבות הרגשת החיות בעבודת ה', ללא תלות במנהגים מסוימים. במכתב לתלמיד הוא כתב[2]: ”על שאלתך מהי חסידות, תשובתי - איני יודע. אם תשאל לי מהו חיים, גם על זה אשיב, איני יודע. אמנם אני מרגיש חיים. אין שינוי בין חי למת, רק שבחי יש רוח חיים. הבעש"ט המשיך חיים של הרגשת אלוקות בעולם... אין תורת הבעש"ט תלוי בשום הנהגה פרטית ולכן תלמידיו משתנים בהנהגותיהם.” בהתאם לזאת בבית מדרשו הנהיג מנהגים מקהילות שונות.
תורתו מבוססת על רעיונות מכלל ספרי חסידות, בפרט החסידות הפולנית, כשפת אמת ורבי צדוק הכהן מלובלין. הוא הרבה להשתמש בגימטריאות. בתחילת שיעוריו בספר התניא הודגש שלימודו מיועד להתעוררות חיונית ולא להשכלה גרידא.
מספריו
אמונת עתיך, חידושים שנכתבו או נערכו על ידיו, שלושה כרכים על התורה ומועדים, ברוקלין תשמ"ז-תשס"א
סדרת הקונטרסים אמונת עתיך, שיחות שנרשמו על ידי תלמידיו, משנת תש"מ ואילך.
ספר ציון ועריה : [על ענייני ארץ ישראל] : מלוקט מספרי אמונת עתיך על התורה ומועדים : אמרות טהורות ומאמרים יקרים / רב משה וואלפסאן ; [העורך:] אהרן לעזער. ברוקלין : מכון אמונת עתיך, תשס"ג.
משה בן שמואל יהודה וואלפסאן (1925-), דף שער בספרייה הלאומית