קובץ:Wallach22.jpgתמונה מתערוכת קבע במרכז הרפואי שערי צדקמשה וולך (משמאל) יוצא מארמון הנציב העליון לאחר שקיבל את "אות הכבוד של הקיסרות הבריטית", 1944קברו של וולך בבית הקברות שערי צדק
וולך התגורר בשנים הראשונות בעיר העתיקה, שם קיבל חולים, עשה ביקורי בית, והיה הראשון שביצע בעיר העתיקה את ניתוח פתיחת הקנה (טראכיאוסטומיה)[2].
וולך היה ידוע באופיו הנוקשה, אך גם בנדיבותו ובמסירותו. דוד ילין כתב עליו:
לא חשך כל עמל מנפשו יומם ולילה לבקר חולים ולבוא עליהם בעת מחלתם פעמיים ושלוש פעמים, גם בטרם דרשוהו. ולחולים נצרכים אשר השתתף תמיד בצערם וידע מחסורם הרבה לפזר מכיסו גם כסף.
הוא נותר רווק כל חייו, אך הסתייע באחות זלמה מאיר, ומסופר שקידש אותה ללא העמדת חופה, מה שגרם לה להיות מוגדרת הלכתית כאשתו הארוסה, כדי שיוכלו לשהות בצוותא באותה דירה מבלי לעבור על איסור ייחוד.[דרוש מקור][דרושה הבהרה]
בשנת 1914 השתתף בוועידת הגרענת הארצית. הוועידה התכנסה בד' בניסן, תרע"ד ב"בית חולי עיניים העברי", בירושלים, ונמשכה שלושה ימים[3].
הקמת "שערי צדק"
וולך החליט שלא לעזוב את הארץ, כדי להיות בה כאשר המשיח יגיע. אך לימים הפר נדר זה ונסע לגרמניה כדי לאסוף כספים למען הקמת בית החולים. בנסיעה זו, שהייתה כרוכה במאבקים לא פשוטים עם בתי חולים אחרים שגם הם נזקקו לכספי תרומות, הצליח להשיג די תרומות כדי לרכוש אדמה ליד שכונת שערי צדק ולהקים עליה ב-1901 את בית החולים שנקרא על שם השכונה. בית החולים שהקים היה המשוכלל והמודרני בכל הסביבה. ד"ר וולך היה גם מנהל בית החולים וגם הרופא הראשי בו. ממלא מקומו היה הד"ר שרגא פביוס פופלס.
וולך היה דמות דומיננטית בבית החולים, עד כדי כך שבמשך תקופה ארוכה כונה בית החולים על ידי הציבור הירושלמי בשם "בית החולים וולך" או "בית החולים האמסטרדמי"[4].
בשנת 1916 יצא לגרמניה והגיע לבית החולים בהמבורג בו פגש באחות זלמה מאיר ושכנעה לבא לירושלים ולשמש כאחות ראשית בבית החולים שלו.
וולך תמיד נשא עליו את צרור מפתחות בית החולים שאת כל דלתותיו נעל בעצמו. הוא הקפיד על אופיו האורתודוקסי של המקום, אך גם חוגים סוציאליסטיים השתמשו בשירותיו הרפואיים המתקדמים יחסית לאותו הזמן.
בזקנתו קיבל וולך את התואר אזרח כבוד של העיר ירושלים. לפניו היו רק ארבעה אנשים שקיבלו את התואר (חיים ויצמן, יצחק בן-צבי, דוד בן-גוריון והרב יהודה לייב פישמן מימון). ד"ר וולך הגיב על התואר באומרו: "אינני ראוי לכל השבחים שחלקו לי כאן. כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא תוך מילוי חובתי כרופא".
וולך היה מעורה בנעשה בבית החולים גם בשנות השמונים לחייו, כשהעביר את ניהולו לד"ר פאלק שלזינגר. הוא מת בגיל תשעים. בהלווייתו השתתף המון רב, והוא נקבר בבית העלמין שערי צדק הסמוך לבית החולים. בצידו של בית העלמין קרוי רחוב על שמו.
במשך שנות כהונתו כמנהל בית החולים, תיעד ד"ר וולך מסמכים, תיקים רפואיים, חפצים צילומים וכו' אותם אסף ושמר בחדרו. ארכיון הצילומים שבנה משה וולך הפך בשנת 2022 לתערוכה הכוללת 62 צילומים נדירים המרכיבים את ההיסטוריה הרפואית של המוסד, בעזרת שיתוף הפעולה עם ארכיון יד בן צבי בראשות האוצרת נירית שלו כליפא[6].
בית החולים שערי צדק עבר מאוחר יותר למבנה מודרני יותר באזור שכונת בית וגן.
'ולך, משה (מוריס)', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 206.
משה וולך (עומד) בטקס סיום בית ספר לאחיות, 1954חיים באר, בית החולים של דער משוגע'נער דייטש, ד"ר משה ואלך, מתוך הספר קשר לאחד, מסעות ואנשים בירושלים, הוצאת ספרים עם עובד, 2017,עמודים 102 - 112
^פרופ' יהושע לייבוביץ, "המכון ע"ש ד"ר פלק שלזינגר ז"ל לחקר הרפואה על פי התורה ליד המרכז העירוני שערי-צדק, ירושלים", מאמר : "לתולדות בתי החולים היהודים בירושלים".
.jpg)
