מריו דה סא-קרנירו

תבנית {{סופר}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

מַרְיוּ דֶה סָא-קַרְנֶיְרוּ (פורטוגזית: Mário de Sá-Carneiro ‏; 19 במאי 1890 - 26 באפריל 1916) היה משורר וסופר בן פורטוגל וחברו הקרוב של המשורר והסופר פרננדו פסואה. כתביו משקפים את השתייכותו לזרם המודרניסטי, וברבים מהם באים לידי ביטוי בדידות, שנאה עצמית, אובססיביות ועיסוק מתמיד בטירוף ובשאלות הקשורות בזהות מינית.

חייו

סא-קרנירו נולד בליסבון, בן יחיד למשפחה אמידה מן המעמד הבינוני. הן סבו והן אביו, שהיה מהנדס וקצין בצבא פורטוגל, היו אנשי צבא. סא-קרנירו התייתם מאמו כשהיה בן שנתיים ומסבתו כשהיה בן תשע. אביו שהיה טרוד במסעות לא נטל חלק מרכזי בטיפול בבנו. אחרי מות אמו נמסר סא-קרנירו לטיפול בידי אומנת במשק של סבו וסבתו. בתחילת שנות העשרה שלו לקח אותו אביו לטייל בפריז, בשווייץ ובאיטליה, וכבר בשנות לימודיו בתיכון גילה סא-קרנירו כישרונות אומנותיים והתבלט בכתיבה ובמשחק. כשהיה בן עשרים ואחת נסע לעיר קואימברה כדי ללמוד משפטים, אולם עוד לפני תום השנה הראשונה באוניברסיטה הוא זנח את לימודיו. לאחר מכן למד משפטים בפריז בין השנים 1911 ו-1912, אולם הוא מיהר לזנוח את לימודיו לטובת עיסוקו הספרותי שהחזיר אותו פעמיים לפורטוגל, לביקורים שבמהלכם הקדיש את רוב זמנו לכתב העת אורפאוס, ביטאון ספרותי בעל אופי מודרניסטי. בשנת 1912 נסע שוב לצרפת כדי ללמוד בסורבון. שנתיים לאחר מכן נסע אביו למוזמביק וחדל לתמוך כלכלית בבנו. סא-קרנירו שקע אז בדיכאון עמוק, שגורמיו המשוערים היו מצוקה כלכלית ובעיות בזהות המינית.

לפני התאבדותו בפריז בבליעת סטריכנין הספיק סא-קרנירו לפרסם את המחזה "חברוּת" (1912), את הרומן "הווידוי של לוּסְיוּ" (1913), את קובצי הסיפורים הקצרים "התחלה" (1912) ו"שמים עולים באש" (1915) ואת קובץ השירים "התפזרות" (1913). קובץ השירים "אותות זהב" ראה אור אחרי מות יוצרו, בשנת 1937. הספר הווידוי של לוסיו תורגם לעברית בידי רמי סערי וראה אור בהוצאת כרמל בשנת 2006.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מריו דה סא-קרנירו בוויקישיתוף   

• מריו דה סא-קרנירו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי מריו דה סא-קרנירו בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• מריו דה סא-קרנירו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)