מרטין נות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תבנית {{מדען}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

מרטין נותגרמנית: Martin Noth;‏ 3 באוגוסט 190230 במאי 1968) היה חוקר מקרא גרמני, שהתמחה בהיסטוריה היהודית שלפני גלות בבל. יחד עם גרהרד פון ראד היה חלוץ הגישה המסורתית-היסטורית ללימודי המקרא, והדגיש את תפקידן של מסורות בעל-פה בהתהוות הטקסטים המקראיים.

חייו

נות נולד בדרזדן, ממלכת סקסוניה. הוא למד באוניברסיטאות ארלנגן, רוסטוק,[1] ולייפציג ולימד בגרייפסוואלד וקניגסברג.

בשנים 41–1939 ובשנים 45–1943 שירת נות כחייל גרמני במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה הוא לימד בבון, גטינגן, טיבינגן, המבורג ובאוניברסיטת בזל.

ב-1964 הוא שימש כמנהל המכון האוונגליסטי הגרמני בירושלים[2], עד למותו הפתאומי ב-1968 מהתקף לב, במהלך סיור בשבטה.[3]

השפעה

נות משך לראשונה תשומת לב רחבה עם חיבורו "Das System der zwölf Stämme Israels" ("התוכנית של שנים-עשר שבטי ישראל", 1930), וטען כי שנים עשר השבטים לא היו קיימים לפני הברית בשכם שתוארה בספר יהושע.

חיבורו "Überlieferungsgeschichte des Pentateuch" ("מסורת החומש", 1948) הציב מודל חדש למבנה החומש והתורה כולה. נות השלים את המודל הדומיננטי של התקופה, השערת התעודות, וראה את החומש כמורכב מגושים סיפוריים מסורתיים המצטברים סביב מספר חוויות היסטוריות מרכזיות, ובהם: סיפורי יציאת מצרים, סיפורי הכניסה לכנען, סיפורי ההבטחה לאבות וכן הלאה. מאוחר יותר הראה רוברט פולזין (אנ') שכמה ממסקנותיו העיקריות מראות שימוש שרירותי או לא עקבי בכללים שהציע.[4]

עבודה מהפכנית ומשפיעה עוד יותר, הייתה "ההיסטוריה הדויטרונומיסטית". בעבודה זו טען נות כי תאוריות דויטרונומיסטיות קודמות לא מסבירות עובדות רבות, ובמקום זאת הציע להרכיב "היסטוריה ספרותית" שהיא יצירה של מחבר בודד שחי בתקופת הגלות ולא יאוחר משנת 562 לפנה"ס. מרתין נות הניח כי 'ההיסטוריה הדויטרונומיסטית' כוללת את הפרקים מספר דברים, פרק א' ועד ספר מלכים ב', פרק כ"ה, החיבור המספר את תולדות ישראל מהר חורב עד גלות בבל. חוקרים רבים קיבלו את השערתו ופיתחו אותה.

נות פרסם גם פירושים לכל חמשת ספרי החומש: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר וספר דברים. נות חיבר את ספר דברים לספרי נביאים ראשונים - יהושע, שופטים, שמואל ומלכים וכרך את כולם יחד כ"היסטוריה של ספר דברים". כן העדיף את המונח "טטרטוך" להתייחס לארבעת הספרים הראשונים של הברית הישנה.[5]

פרסומיו

ספרים

  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book" - translation of Geschichte Israels
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book" - translation of Das Zzweite Buch Mose : Exodus
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book" - translation of Das Dritte Buch Mose: Leviticus
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book" - translation of Das Vierte Buch Mose : Numeri
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book" - translation of Überlieferungsgeschichtliche Studien

מאמרים

  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים