מרטין זקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרטין זקס
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1925
פרטוריה, דרום אפריקה
פטירה דצמבר 2019 (בגיל 94 בערך)
לאום ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1960
לימודי רפואה אוניברסיטת קייפטאון
התמחות פתולוגיה
תואר פרופסור
מחלקות ובתי חולים מנהל המחלקה הפתולוגית בבית חולים הדסה (19601975)
מנהל המחלקה הפתולוגית בבית חולים סורוקה (1975–2000)

מרטין זקס (1925 - דצמבר 2019[1]) היה רופא ישראלי, פרופסור לפתולוגיה ואחד ממייסדי בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון. הוא ניהל את המחלקה הפתולוגית בבית חולים הדסה במשך כחמש-עשרה שנה (19601975) ואת המכון הפתולוגי בבית חולים סורוקה במשך כעשרים וחמש שנה (1975–2000). בשנת 1997 זכה זקס באות יקיר באר שבע.[2]

ביוגרפיה

זקס נולד וגדל בפרטוריה, דרום אפריקה בנם של ליטה ומאיר. בצעירותו היה חבר בתנועת "הבונים". עם סיום לימודי התיכון, החל ללמוד באוניברסיטה שבעירו. בשנת 1943, בתקופת מלחמת העולם השנייה, כשנתיים לאחר שהחל ללמוד באוניברסיטה, התנדב לשרת בצבא דרום אפריקה. הוא שרת כחובש באיטליה. בתום המלחמה ביקר בארץ ישראל. את לימודי הרפואה שלו סיים בשנת 1949 והוסמך מטעם אוניברסיטת קייפטאון.[3]

הוא עלה לישראל בשנת 1960, הן בשל ציונות והן בשל התנגדותו לאפרטהייד שהונהג אז בדרום אפריקה נגד כהי עור. עם עלייתו לישראל קיבל לידיו את ניהול המחלקה הפתולוגית בבית חולים הדסה כ-15 שנים (1960–1975). משם עבר לבית חולים סורוקה על מנת לפתח את הבריאות בנגב.[2][3]

חייו האישיים

מרטין זקס הוא אחיו של פרופ' תיאודור זקס, מנהל המחלקה למיקרוביולוגיה קלינית ולמחלות זיהומיות במרכז רפואי הדסה[4]

פרסים

  • בשנת 1969 זכה זקס ב"פרס הלפרין"

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא רופאים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.