מעבר שלטון
מעבר שלטון או העברת שלטון בדרכי שלום (באנגלית: transfer of power או peaceful transition) הוא נוהל יסודי בדמוקרטיות, שבו הממשלה היוצאת מעבירה את השליטה למנהיגות החדשה שנבחרה בבחירות בשלום וללא אלימות, כביטוי לרצון הבוחרים ובהתאם להסדרים שנקבעו בחוק.[1] מעברי שלטון דמוקרטיים דורשים את קיומן של מספר מוסדות ונורמות דמוקרטיות חזקות, ובעיקר את נכונותן של מפלגות האופוזיציה לשמש "אופוזיציה נאמנה" (אנ') ולכבד את הכרעת הרוב. מעבר שלטון בדרך בלתי דמוקרטית מכונה הפיכה או הפיכה עצמית.
לרוב המונח מתייחס למעבר בין ממשלות לאחר בחירות בתוך משטר דמוקרטי, אך לעיתים המונח מתאר גם תהליך של דמוקרטיזציה משלטון לא דמוקרטי למשטר דמוקרטי מלא או למשטר כלאיים, כמו בהתפרקות ברית המועצות.[2]
במחקר משנת 2014 של אדם פשוורסקי (Przeworski) מאוניברסיטת ניו יורק, נסקרו כ-3,000 מעברי שלטון בין השנים 1788–2008 ונמצא כי ב-68 מדינות מעולם לא התקיים מעבר שלטון בדרכי שלום.[3][2] עם זאת, באותו מחקר נמצא שמרגע שבמדינה מתחילה מסורת של העברת שלטון בדרכי שלום, ישנה סבירות גבוהה לכך שהיא תמשיך לנהוג כך גם במערכות הבחירות הבאות.[3][2]
מקרי בוחן
ארצות הברית
מעבר שלטון בדרכי שלום נחשב באופן היסטורי לנורמה במעברי הנשיאויות בארצות הברית. מעברי השלטון לאחר הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1800 בין נשיא ארצות הברית השני, ג'ון אדמס, לנשיא השלישי, תומאס ג'פרסון, נחשבים לאבן דרך חשובה עבור הדמוקרטיה המתהווה בארצות הברית, שכן השניים היו חלוקים ביותר ביניהם ביחס לאופן שבו ראו לנגד עינייהם את ארצות הברית. מאז ועד 2020, המפלגה המפסידה בכל בחירות לנשיאות ויתרה בשלום על השלטון.[4][5]
מעברי השלטון ממוסדים בין היתר באמצעות טקסים סמליים כמו אירוע השבעת נשיא ארצות הברית.[6] נשיאי ארצות הברית היוצאים משתתפים באופן מסורתי בטקס ההשבעה של יורשיהם, כסמל למעבר שלטון דמוקרטי.[7] אף שהיו כמה נשיאים שסירבו לחגוג ולהשתתף בטקס ההשבעה, לרוב בצל סכסוך פוליטי גדול (אדמס למשל לא נכח בטקס ההשבעה של ג'פרסון),[8] התנהגותם לא פגעה ביציבות מעברי השלטון עצמם.
יתרה מזאת, אף שארצות הברית ידעה ארבע התנקשויות פוליטיות בנשיאי ארצות הברית – אברהם לינקולן (1865), ג'יימס גרפילד (1881), ויליאם מקינלי (1901), וג'ון פיצג'רלד קנדי (1963) – הן לא הובילו לשינוי שיטת השלטון הדמוקרטי.
אולם, בבחירות לנשיאות ב-2020 נרשמה סכנה של שחיקה דמוקרטית ואף הפיכה עצמית, מכיוון שדונלד טראמפ סירב בפומבי להתחייב להעברת השלטון בדרכי שלום אם יפסיד בבחירות.[9][10][11] בספטמבר 2020, לאחר הצהרותיו של טראמפ, הסנאט האמריקני העביר פה אחד החלטה המתחייבת מעבר שלטון בדרכי שלום ומתנגדת לכל ניסיון של הנשיא או כל אדם בשלטון לבטל את רצון העם.[12] גם בכירים בעולם העסקי הצהירו הצהרות הקוראות להעברת השלטון בדרכי שלום.[13]
טראמפ הובס בבחירות 2020 על ידי ג'ו ביידן אך סירב לקבל תבוסה. טראמפ שיקר כי התרחשה הונאת בחירות, יזם תוכנית בת שבעה חלקים לביטול הבחירות, ועסק בקמפיין אגרסיבי וחסר תקדים כדי להישאר בשלטון בניסיון הפיכת תוצאות הבחירות לנשיאות. חברי המפלגה הרפובליקנית של טראמפ הביעו תגובות שונות לטענות הכוזבות של טראמפ על הונאה בבחירות.[14][15][16][17] טראמפ הצהיר ב-15 באוקטובר 2020 שהוא יסכים להעברה בדרכי שלום (לאחר תקופה ארוכה של תשובות מעורפלות לשאלה) תוך שהוא עדיין טוען להונאה וניהול מאבק משפטי כדי לנסות לבטל את תוצאות הבחירות.[18]
ב-6 בינואר 2021, המון טראמפיסטי ששולהב בטענות השווא, הסתער על הקפיטול בוושינגטון הבירה בניסיון כושל לשמור על טראמפ בשלטון ולמנוע את ניצחונו של ביידן. ההמון שיבש את ספירת הקולות האלקטורליים ב-2020 במשך מספר שעות.[19][20] במהלך האירועי נהרגו חמישה בני אדם.[21] מנהיג הרוב בסנאט, מיץ' מקונל, טען כי במקרה ותוצאות הבחירות הללו אכן היו מתהפכות רק בשל ההאשמות של הצד המפסיד, הדמוקרטיה האמריקאית הייתה נכנסנת ל"ספירלת מוות".[22] ב-7 בינואר 2021, טראמפ גינה את המהומות והתחייב למעבר שלטון בדרכי שלום,[23] אם כי מאז שעזב את תפקידו הוא המשיך לחזור על שקרי בחירות באופן שגרתי ולהגן על המהומות.[24]
בלארוס
ערך מורחב – ההפגנות בבלארוס (2020–2021)פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.
גאורגיה
מאז התקופה הסובייטית, מעברי השלטון בגאורגיה היו בלתי יציבים, כפי שהתבטא במהפכת הוורדים ב-2003. אולם מאז העברת השלטון ב-2012 מעברי השלטון במדינה נחשבים ליציבים ודמוקרטיים.[25]
ונצואלה
בוונצואלה, לאחר הדחת הדיקטטור מרקוס פרז חימנס, נחתם הסכם פונטו פיחו שבו הוחלט לכבד את תוצאות הבחירות ולאפשר מעבר שלטון תקין. אולם ישנן טענות כי הסכם זה הוביל לניוון ואיפשר בסופו של דבר את עלייתו לשלטון של הוגו צ'אווס.[26]
ישראל
לקריאות נוספות
- דורון נבות, אשר אריאן, דוד נחמיאס, מעברי שלטון בישראל: השפעות על מבנה הממשל ותפקודו, מחקר מדיניות 23, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2000
הערות שוליים
- ^ דורון נבות, אשר אריאן, דוד נחמיאס, מעברי שלטון בישראל: השפעות על מבנה הממשל ותפקודו, מחקר מדיניות 23, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2000, עמ' 11
- ^ 1 2 3 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news".
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).