מנחת קרני

מנחת קרני (ידוע גם כ"שדה התעופה בעזה") היה שדה תעופה ובהמשך מנחת תעופה בדרום מזרח העיר עזה, כ-6 קילומטרים מצפון מערב לקיבוץ עלומים ובסמוך למעבר קרני שבמערב הנגב, בשנים 1924 עד 1937 פעל במקום שדה התעופה הבינלאומי הראשון של ארץ-ישראל.

היסטוריה

בסוף 1917 נערכו קרב עזה השלישי בין הצבא הבריטי לבין צבא האימפריה העות'מאנית בתמיכתו של צבא הקיסרות הגרמנית בסמוך לעיר עזה. בעוד הטורקים נאלצים לסגת לאחור, הצליחו להכשיר הבריטים הבאים ממצרים מנחתים סמוכים לקו החזית עבור מטוסיהם ביניהם מנחת קרני ששימש קודם את חיל האוויר של צבא האימפריה העות'מאנית ולאחר תום מלחמת העולם הראשונה שימש המנחת כנקודת ביניים לטיסות בין בריטניה להודו הבריטית ולטיסות בין קהיר לבגדאד ואף טיסות לאמסטרדם מהעיר עזה. החברות שפעלו בשדה היו אימפיריאל איירווייז ו־KLM. בשלב מסוים התגבר הצורך בשדרוג השדה על מנת שיתאים גם למטוסים גדולים יותר ובעקבות כך פורסם מכרז לשדרוג השדה בו זכתה החברה "סולל בונה" ותנועת המטוסים בשדה גברה.

ב־1926 הוציאה ממשלת המנדט מכרז להקמת שדה תעופה מודרני במקום, בו זכתה חברת סולל בונה. המכרז הוצא בעקבות תכונית להקמת קו תעופה קבוע לונדון־קהיר־עזה־בגדאד־בצרה־קראצ'י, שהופעל לראשונה בדצמבר 1926. השדה כלל מסלול באורך 300 מטר וברוחב 100 מטר, ונמסר בסוף ינואר 1927.

באוגוסט 1927 נחת בשדה התעופה פייסל הראשון, מלך עיראק לאחר ביקור בארץ ישראל.

פעילות השדה דעכה והדבר הגיע למצב בו פרסם הנציב העליון לארץ-ישראל, ארתור ווקופ, הודעה בה נכתב כי "בזמן האחרון עמד הנציב העליון על הצורך בהקמת אווירודרום אזרחי במקום יותר מרכזי מאשר בעזה, או במגרשי תעופה אחרים שהוקצו לתעופה אזרחית. נבחר והוכן מגרש מתאים - 2.5 ק"מ צפונית ללוד, והוא ישמש באופן זמני כמגרש תעופה, החל מיום 26 באפריל בצהריים", לימים יהפוך שדה התעופה החדש שיקום בלוד לנמל התעופה בן-גוריון שמתפקד כנמל התעופה הראשי של מדינת ישראל.

ב־1931 הוחלט על ביטול העצירה בשדה בקו להודו, והתעופה הועברה למטוס ימי שנחת בכנרת ועברו למטוס רגיל שיצא מצמח.

על אף פתיחתו של שדה התעופה בלוד לא דעכה לגמרי פעילות השדה, כך למשל ב-1936, כאשר נוסדה חברת התעופה העברית הראשונה בארץ-ישראל - "אווירון", היא ניהלה משא-ומתן להטסת ערבים עשירים תושבי הארץ למכה על מנת לקיים את מצוות החאג'. הטיסות תוכננו לצאת משדה התעופה בעזה אך לבסוף תוכניות אלו לא יצאו לפועל.

במהלך מלחמת העולם השנייה שימש השדה את טייסות 33, 45, 127, 208, 318 ו-451 של חיל האוויר המלכותי והיה בו גם אזור אחסון לתחמושת. במהלך מלחמת העצמאות נערך באזור המנחת "מבצע פרעה", בו חטיבת הנגב פעלה כנגד הכוחות המצריים באזור המנחת.

בשנות הממשל המצרי ברצועת עזה היה השדה בשימושו של כוח האו"ם ששכן ברצועת עזה ומטוסיו נחתו בשדה על מנת להקל על העברת אספקה לחיילי הכוח. במהלך תקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, האו"ם נענה לדרישת נאצר לפינוי כוחות האו"ם מסיני ורצועת עזה. לאחר תום מלחמת ששת הימים וכיבוש הרצועה על ידי ישראל הופעל השדה בשנית ושימש בעיקר מטוסים קלים של חיל האוויר, המנחת קיבל את שמו החדש "מנחת קרני" על שם בית אריזה לפרי הדר שהוקם במקום ב-1967 על ידי היזם והפרדסן יוסף קרני מכפר יונה (גם מעבר קרני שיוקם כמה שנים לאחר מכן בסמוך למנחת - קיבל את שמו מסיבה זהה).

ב-1968 מצאו מספר יזמים ישראליים בשטח המנחת סדרה של אלפי פגזים שככל הנראה ננטשו על ידי הצבא המצרי לאחר שנסוג במלחמת ששת הימים, לבסוף פונו הפגזים ואף שופץ במעט המנחת על מנת שיכול לשמש גם לאימון טייסים של חיל האוויר. פעילות המנחת הופסקה בשנת 1992, כאשר הוקם מעבר קרני.

קישורים חיצוניים

• ה”נתב”ג” הראשון בארץ-שדה קרני, באתר מרקיע שחקים
• מאמר בו מדובר על התעופה במנדט הבריטי והשדה בעזה
• מאמר על שדה התעופה בעזה
• דן ארקין, ‏אנו מעיפים אוירונים הצונחים בעזה, בטאון חיל האוויר 169, מאי 1989, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר