מנזר וינהאוזן
 | |
|
(למפת גרמניה רגילה)  <div style="position:absolute; left:שגיאה בביטוי: אופרנד < בלתי צפוי%; top:697.46835443038%;"> |
מנזר וינהאוזן (בגרמנית: Kloster Wienhausen) ליד צלה שבסקסוניה התחתונה, גרמניה, הינו מנזר לנזירות לותרניות אוונגליסטיות, שעד הרפורמציה היה מנזר לנזירות קתוליות ציסטרציאנית. המנזר מחזיק ביצירות אמנות וחפצים משמעותיים, כולל אוסף שטיחי קיר ואת הדוגמה הקדומה ביותר ששרדה לסוג של משקפי ראייה.
הִיסטוֹרִיָה
המנזר הוקם בווינהאוזן, 15 קילומטרים (9.3 מיל) מהעיר צלה, על גדת נהר האלר, בשנת 1230 בערך על ידי אגנס פון לנדסברג, כלתו של היינריך הארי, דוכס סקסוניה ובוואריה. על פי כרוניקת העיירה וינהאוזן, מדובר היה בהעתקת מנזר שנוסד 10 שנים קודם לכן ב־Nienhagen במרחק מספר קילומטרים משם, מכיוון שנבנה על אדמת ביצות.
בשנת 1233 אושרה רשמית ייסוד המנזר על ידי קונרד השני מריזנברג, הבישוף של הילדסהיים, שהעביר למנזר החדש את כנסיית הארכי-דיקונין שעמדה בווינהאוזן מאמצע המאה ה-11, ואת המעשרות של מספר כפרים. הנזירות חיו על פי התקנון הציסטרציאני אם כי לא ברור באיזו מידה הן אכן היוו אי פעם חלק מההיררכיה הציסטרציאנית.
בשנת 1469 נכנס המנזר תחת שלטונה של קהילת וינדסהיים הרפורמיסטית ונאלץ להדק את המסורת הציסטרציאנית שלו; תופעת לוואי של הרפורמה הייתה שאם המנזר דאז, קתרינה פון הויה, הועברה למנזר אחר.
במאה ה-16, הדוכס ארנסט מברונסוויק-לונבורג אכף את הרפורמציה בדוכסות שלו. למרות התנגדות הקהילה כולה, המנזר הומר מהכנסייה הקתולית לכנסייה הלותרנית עבור נשים אצילות רווקות (דמנסטיפט) בשנת 1531, לאחר שהדוכס גבר על התנגדות הקהילה על ידי הריסת הפרובוסט ורוב קפלות הכנסייה, והחרמת רכוש הפרובוסט, שהיוו חלק ניכר מהכנסות המנזר. המבנים שנהרסו נבנו מחדש 19 שנים מאוחר יותר (בערך ב-1550) כמבני עץ בחלקם. בשנת 1587 הוקם המנזר הפרוטסטנטי הרשמי הראשון, ובשנת 1616 הפסיקה הקהילה לעטות סממנים ציסטרציאניים, למרות שהיה לה מוניטין של נטיות חשאיות לקתוליות במשך שנים רבות לאחר מכן.
אַדְרִיכָלוּת
רוב המבנים ההיסטוריים, בסגנון המכונה Brick Gothic, השתמרו היטב. מזרחית לכנסייה נמצאים טחנת מים ובניין החווה. ישירות מצפון לכנסייה ובזווית ישרה אליה נמצאים שני מתחמי הבניינים הקונבנציאליים: האחד מתוארך לימי הביניים, ואילו המבנה המזרחי הוא מבנה עץ למחצה שלאחר הרפורמציה משנת 1550 לערך. ביניהם נמצא קלויסטר בן שתי קומות, יצירת לבנים גותית מופתית.
הכנסייה מורכבת משני חלקים: הכנסייה הרומנסקית המקורית מהמאה ה-11, שהייתה שייכת לארכי-דיקוניה ששכנה כאן בעבר, ושקודמת להקמת המנזר. במקור כללה הכנסייה מגדל שנהרס בהתאם לתקנון הציצסטריאני; וכנסייה גותית הבנויה על הקצה המערבי של המבנה הקודם, הכוללת את הקפלה הפרטית של הנזירות (Nonnenchor) בקומה העליונה ואת כנסיית הזרים או אולם הצליינים (Pilgersaal) בקומת הקרקע. החלקים הרומנסקיים והגותיים של המבנה מופרדים היום בקיר מחיצה מעץ ומשמשים באופן עצמאי.
קפלת הנזירות, שהושלמה במאה ה-14, יוצאת דופן אפילו בקרב מקומות פולחן גותיים בשל העיטורים המורכבים שלה. התקרה והקירות מכוסים לחלוטין בדימויים ובקישוטים תנ"כיים, אשר מתארים, בין היתר, את הבריאה ואת חייו, מותו ותחייתו של ישו, ושלטונו בירושלים החדשה. מספר חפצים התגלו במהלך שיפוץ בשנת 1953, כולל משקפי המסמרות העתיקים ביותר שהשתמרו בעולם אשר מתוארכים למאה ה-14 או ה-15. חפצי אמנות אחרים כוללים תמונות דתיות קטנות על עץ או נייר, שכנראה שימשו לפולחן פרטי.
המנזר ידוע באוסף שטיחי הקיר הגותיים שלו מהמאות ה-14 וה-15. בכל שנה לאחר חג השבועות, השטיחים מוצגים לציבור. הנושאים כוללים נושאים נוצריים וחילוניים כאחד, למשל האגדה על טריסטן ואיזולדה, מספר סיפורי קדושים (כולל הקדושים תומאס, אן ואליזבת), כמו גם "מראה הישועה האנושית".
תמונות
לקריאה נוספת
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- אסף פינקוס, הציור הגדול, (הוצאת אפיק, 2024)
