ממוצע סטולרסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

במתמטיקה, ממוצע סטולרסקי הוא גודל מתמטי אשר מתאר את הממוצע של שני מספרים חיוביים. ממוצע זה מאחד את הגדרותיהם של הממוצע החשבוני, הממוצע ההנדסי והממוצע הלוגריתמי.

בהינתן שני מספרים חיוביים a ו-b ומספר ממשי p0,1, ממוצע סטולרסקי מחזקה p מוגדר להיות:[1]

Sp(a,b):={aif a=b(apbpp(ab))1p1otherwise

ממוצע סטולרסקי נוסח לראשונה על-ידי קנת' סטולרסקי בשנת 1975.[2]

מוטיבציה

משפט הערך הממוצע של לגרנז' קובע כי בהינתן שני מספרים ממשיים a<b ופונקציה f:[a,b] רציפה בקטע הסגור [a,b] וגזירה בקטע הפתוח (a,b), אזי קיים a<c<b כך ש:

f(c)=f(b)f(a)ba

אם הנגזרת f היא פונקציה חד-חד-ערכית, c זה הוא יחיד וניתן להתייחס אליו כממוצע של a ו-b לפי הפונקציה f.

ממוצע סטולרסקי מחזקה p מתקבל מקביעת f(x)=xp.

תכונות

סימטריות

ממוצע סטולרסקי הוא סימטרי:

Sp(a,b)=(apbpp(ab))1p1=(11apbpp(ab))1p1=(bpapp(ba))1p1=Sp(b,a)

מונוטוניות

ניתן להוכיח כי ממוצע סטולרסקי עולה מונוטונית בשני משתנים. כלומר, בהינתן a1a2 ו-b1b2 ניתן להוכיח כי Sp(a1,b1)Sp(a2,b2)

הומוגניות

ממוצע סטולרסקי הוא הומוגני. כלומר, לכל a ו-b ולכל מקדם α>0:

Sp(αa,αb)=((αa)p(αb)pp(αaαb))1p1=(αp1apbpp(ab))1p1=α(apbpp(ab))1p1=αSp(a,b)

רציפות

ממוצע סטולרסקי Sp(x,y) הוא רציף בשני משתנים. בנקודות שבהן xy הרציפות נובעת מכך שממוצע סטולרסקי הוא הרכבה של פעולות אלמנטריות (חזקה, כפל, חיסור וכו') שכולן רציפות. עבור הנקודות שבהן x=y ניתן להיעזר בגבול:

limxyxpypxy=pyp1

כדי לקבל ש:

limxySp(x,y)=limxy(xpypp(xy))1p1=(pyp1p)1p1=y=Sp(y,y)

מקרים פרטיים

p שואף לאינסוף

ניתן להוכיח כי לכל שני מספרים חיוביים a ו-b מתקיים:

limpSp(a,b)=max(a,b)

כלומר, שהגבול של ממוצע סטולרסקי כאשר p שואף למקסימום של a ו-b. על כן ניתן להגדיר כי S(a,b):=max(a,b)

p=2

במקרה שבו p=2 מתקבל:

S2(a,b)=(a2b22(ab))121=(ab)(a+b)2(ab)=a+b2

זהו למעשה הממוצע החשבוני.

p=1

על אף שממוצע סטולרסקי אינו מוגדר ישירות עבור p=1, ניתן למצוא אותו באמצעות גבול. ניתן להוכיח כי:

limp1Sp(a,b)=1eaabbab

ממוצע זה הוא הממוצע הזהותי. על כן, ניתן להגדיר כי S1 היא פונקציית הממוצע הזהותי.

הוכחה

מגדירים:

L=limp1Sp(a,b)=limp1(apbpp(ab))1p1

על ידי הפעלת פונקציית הלוגריתם על שני אגפי המשוואה ושימוש בכלל לופיטל מתקבל:

lnL=limp1ln(apbp)ln(p)ln(ab)p1=limp1lnaaplnbbpapbp1p=alnablnbab1

על ידי הפעלת פונקציית האקספוננט על שני האגפים מתקבל:

limp1Sp(a,b)=L=exp(alnablnbab1)=1eaabbab

מש"ל.

p=0

גם במקרה p=0 ניתן להגדיר את ממוצע סטולרסקי על-ידי מציאת גבול. ניתן להוכיח כי:

limp0Sp(a,b)=ablnalnb

ממוצע זה הוא הממוצע הלוגריתמי. על כן, ניתן להגדיר כי S0 היא פונקציית הממוצע הלוגריתמי.

הוכחה

על ידי שימוש בכלל לופיטל ניתן להוכיח כי:

limp0apbpp=limp0(lnaaplnbbp)=lnalnb

לכן:

limp0Sp(a,b)=limp0(apbpp(ab))1p1=(lnalnbab)101=ablnalnb

מש"ל.

p=-1

במקרה שבו p=1 מתקבל:

S1(a,b)=(a1b11(ab))111=(1a1b1(ab))12=(baab1(ab))12=ab

זהו למעשה הממוצע הגאומטרי.

p שואף למינוס אינסוף

ניתן להוכיח כי לכל שני מספרים חיוביים a ו-b מתקיים:

limpSp(a,b)=min(a,b)

כלומר, שהגבול של ממוצע סטולרסקי כאשר p שואף למינימום של a ו-b. על כן ניתן להגדיר כי S(a,b):=min(a,b)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Eric W. Weisstein, Stolarsky Mean, mathworld.wolfram.com (ב־English)
  2. ^ Kenneth B. Stolarsky, Generalizations of the Logarithmic Mean, Mathematics Magazine 48, 1975-03, עמ' 87–92 doi: 10.1080/0025570X.1975.11976447